מתי מותר לעשות מלאכה במוצאי שבת?
אחת השאלות המעשיות ביותר במוצאי שבת היא מתי מותר להתחיל לעשות מלאכה. השבת הסתיימה, כבר לילה, אבל עדיין לא נאמרה ההבדלה. האם מותר להדליק אור, להשתמש בטלפון, לנסוע, לכתוב, או שצריך להמתין להבדלה על הכוס?
תשובה בקצרה
אסור לעשות מלאכה במוצאי שבת עד שמבדילים. מי שכבר התפלל ערבית ואמר “אתה חוננתנו” רשאי לעשות מלאכה. מי שלא התפלל, או שהתפלל ושכח “אתה חוננתנו”, צריך לומר תחילה: “ברוך המבדיל בין קודש לחול”, ואז מותר לו לעשות מלאכה. עדיין אסור לו לאכול עד שיעשה הבדלה על הכוס.
שורש הדין הוא שהשבת אינה יוצאת רק מבחינה אסטרונומית. אמנם לאחר צאת הכוכבים הסתיים יום השבת, אבל כדי לעבור בפועל מקודש לחול צריך לעשות הבדלה. ההבדלה היא הכרזה הלכתית ורוחנית: עכשיו אנו מבדילים בין קדושת שבת לבין ימי החול.
חז”ל תיקנו הבדלה בשני אופנים: בתפילה ועל הכוס. בתפילת ערבית של מוצאי שבת אומרים “אתה חוננתנו” בברכת “אתה חונן”. בכך האדם מבדיל בתפילה, ומותר לו לאחר מכן לעשות מלאכה. אחר כך מבדילים גם על הכוס, כדי לקיים את תקנת ההבדלה בשלמותה.
אם אדם עדיין לא התפלל ערבית, והוא צריך לעשות מלאכה, כגון להדליק אור, לחייג בטלפון, לנסוע או לעשות פעולה אחרת האסורה בשבת, עליו לומר תחילה “ברוך המבדיל בין קודש לחול”. אמירה זו אינה ברכה בשם ומלכות, אלא נוסח קצר של הבדלה המאפשר עשיית מלאכה. לאחר מכן יוכל לעשות מלאכה, אך עדיין חייב להבדיל על הכוס.
חשוב להדגיש: אמירת “ברוך המבדיל” מתירה מלאכה, אבל אינה מתירה אכילה. כדי לאכול או לשתות במוצאי שבת, צריך לעשות הבדלה על הכוס. לכן אדם שאמר “ברוך המבדיל” יכול להדליק אור או לסדר דברים, אבל אסור לו לאכול עד שישמע או יעשה הבדלה.
ומה הדין אם אדם התפלל ערבית ושכח לומר “אתה חוננתנו”? אם הוא רוצה לעשות מלאכה לפני הבדלה על הכוס, עליו לומר “ברוך המבדיל בין קודש לחול”. מכיוון שלא הבדיל בתפילה, הוא צריך הבדלה קצרה זו כדי להתיר מלאכה. אם הוא אינו עושה מלאכה עד הבדלה על הכוס, אין צורך מיוחד לומר זאת.
יש אנשים שממהרים מאוד במוצאי שבת. עוד לפני שהשבת יצאה לגמרי, כבר מתחילים להכין, לסדר, לפתוח מכשירים, לבדוק הודעות. זו טעות חינוכית ורוחנית. יש להמתין לצאת השבת לפי הזמן המקובל, להוסיף מעט מן החול על הקודש, ואז לעבור לחול מתוך הבדלה. לא זורקים את השבת החוצה. מלווים אותה בכבוד.
יש גם הבדל בין מלאכה לבין דיבור על ענייני חול. מצד הדין, דיבור בענייני חול במוצאי שבת לאחר צאת השבת אינו דומה למלאכה ממש. אבל ראוי שלא להפוך את רגעי יציאת השבת לרעש חולין מידי. ההבדלה באה ללמד שהמעבר צריך להיות מסודר, לא נפילה פתאומית מהקדושה אל המסך.
לגבי נשים, הדין זהה מצד עשיית מלאכה. אישה שלא התפללה ערבית ורוצה לעשות מלאכה לפני הבדלה צריכה לומר “ברוך המבדיל בין קודש לחול”. רק לאחר מכן תוכל לעשות מלאכה. גם היא לא תאכל לפני הבדלה על הכוס.
ילדים שהגיעו לגיל חינוך צריכים להתרגל שלא לעשות מלאכה לפני צאת שבת ולפני הבדלה מתאימה. כדאי ללמד אותם לומר “ברוך המבדיל” כאשר צריך, אבל גם להסביר שהשבת יוצאת בכבוד ולא בריצה.
למעשה, הסדר הנכון במוצאי שבת הוא כך: ממתינים לצאת השבת, מתפללים ערבית ואומרים “אתה חוננתנו”. לאחר מכן מותר לעשות מלאכה. אם צריך לעשות מלאכה לפני ערבית או אם שכח “אתה חוננתנו”, אומרים “ברוך המבדיל בין קודש לחול”. לאחר מכן עושים הבדלה על הכוס, ורק אז אוכלים ושותים.
הבדלה אינה רק טקס. היא שומרת על הגבול בין קודש לחול. מי שמדלג על הגבול הזה מאבד משהו מן השבת. מי שמבדיל כראוי לוקח את קדושת השבת איתו אל תוך השבוע.
למעשה
אין לעשות מלאכה במוצאי שבת לפני הבדלה. “אתה חוננתנו” בתפילה מתיר מלאכה. מי שלא אמר “אתה חוננתנו” יאמר “ברוך המבדיל בין קודש לחול” לפני מלאכה. אכילה ושתייה אסורות עד הבדלה על הכוס.
מקורות וחומר יסוד
שולחן ערוך אורח חיים סימנים רצ”ג–רצ”ט. שולחן ערוך אדמו”ר הזקן סימנים רצ”ג–רצ”ט. טור ובית יוסף שם. חומרי “סדר הלכה בישיבה” — דיני מוצאי שבת והבדלה, סימנים רצ”ג–רצ”ו.
תגובות
הוסף רשומת תגובה