ברכת הקשת: האם מותר להגיד לחברו שיש קשת בענן?



ברכת הקשת: האם מותר להגיד לחברו שיש קשת בענן?

עם כניסת חודש מרחשוון ועונת הגשמים, אחרי שהתחלנו בשמיני עצרת לומר את תפילת הגשם, ובקרוב גם נשאל "ותן טל ומטר לברכה", יקרה לא אחת שנראה קשת בענן. השמש והעננים משתלבים יחד ויוצרים קשת צבעונית בשמים. ודווקא בימים אלו אנו קוראים בפרשת נח: "את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית". מה מברכים על הקשת? ומה עושים כשרוצים לקרוא לחבר שיבוא לראות?

הקשת – אות הברית עם נח

הקשת היא סימן לברית שכרת הקב"ה עם נח, שלא יביא עוד מבול לעולם. היא תזכורת שהקב"ה נאמן לבריתו ומקיים את דברו.

נוסח ברכת הקשת

בשולחן ערוך אורח חיים סימן רכ"ט מובאות הלכות ברכת הקשת. הרואה קשת בענן מברך:

ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, זוכר הברית, נאמן בבריתו וקיים במאמרו.

"זוכר הברית" – זוכר את הברית שכרת עם נח. "נאמן בבריתו וקיים במאמרו" – שלא יביא עוד מבול לעולם. יש מן הפוסקים שמחלקים בין כמה סוגי קשתות, אך המקובל הוא שעל הקשת שרואים מברכים ברכה מיוחדת. ואין זו רק רשות אלא דין מפורש בשולחן ערוך: ברכת שבח שבה משבחים את הקב"ה שלא יביא עוד מבול לעולם.

שיטת המשנה ברורה: לא יגיד לחברו

המשנה ברורה (סימן רכ"ט ס"ק א) דן בשאלה: האם מותר לומר לחבר "בוא תראה, יש כאן קשת"? יש הרואים בקשת גם צד שאינו חיובי. אם הקב"ה מראה את הקשת, יש בכך רמז שהעולם היה ראוי למבול בגלל מעשי בני האדם, אלא שהקב"ה זוכר את בריתו. לכן כתב המשנה ברורה שלא יגיד לחברו שיש קשת, משום שאין זה טוב לפרסם את הדבר, והוא כמוציא דיבה.

עוד דין מובא שם: כשרואים את הקשת, לא יסתכל בה יותר מדי.

האחרונים החולקים

מנגד, אחרונים רבים חלקו על המשנה ברורה, כפי שמובא בספר ברית כהונה, והביא זאת גם מרן הרב עובדיה יוסף בספרו חזון עובדיה. טעמם: כשאדם קורא לחברו לבוא ולברך על הקשת, אין כוונתו חלילה לפרסם דבר שלילי. אדרבה, הוא רוצה לזכות את חברו ולומר לו: בוא תודה לקב"ה, בוא תברך ברכת השבח על כך שלא הביא עלינו מבול.

הלכה למעשה

  • הרואה קשת בענן מברך "זוכר הברית, נאמן בבריתו וקיים במאמרו".
  • אין להסתכל בקשת יותר מדי.
  • כך נראה להלכה למעשה: מותר לאדם לברך בעצמו, ומותר גם להגיד לאדם אחר לבוא ולברך על הקשת, כשהמטרה היא לזכות אותו בברכה.

סיכום

הקשת בענן היא סימן טוב: הקב"ה לא מביא עלינו מבול ומקיים את בריתו. יש עליה ברכה מיוחדת, ומותר אף לזכות אחרים בברכה זו. יהי רצון שנזכה בעזרת ה' לראות דברים טובים, ולראות את הגאולה השלמה במהרה בימינו, אמן ואמן.




תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

קידוש במקום סעודה — הטעות שכולם עושים בקידוש בית הכנסת

תמונה
סצנה מוכרת: שבת בבוקר, אחרי התפילה בבית הכנסת. הגבאי מזמין את הקהל לקידוש. אתה ניגש לשולחן, מרים כוסית וויסקי, טועם מהקוגל, נוגס בחתיכת מלפפון חמוץ, לוחץ ידיים ידידותיות — ויוצא לביתך בהרגשה שהכל בסדר. אבל האם באמת יצאת ידי חובת קידוש ? התשובה של השולחן ערוך תפתיע אותך. תוכן עניינים הקדמה: קידוש היום — מה זה בעצם? פסק השולחן ערוך בסימן רפ"ט "וקראת לשבת עונג" — הבסיס "במקום סעודה" — פשוטו כמשמעו מה מספיק לאכול? נפקא מינא: קידוש בבית הכנסת למעשה — הנהגה מעשית הקדמה: קידוש היום — מה זה בעצם? שלא כמו קידוש הלילה, שהוא ברכה מיוחדת של קידוש (יום השישי, ברוך אתה ה' אלוקינו... אשר קדשנו במצוותיו וכו'), קידוש היום של שבת הוא רק ברכת "בורא פרי הגפן" — לכאורה ברכה פשוטה מאוד. אבל למרות זאת, אומר מרן השולחן ערוך: כל דיני הקידוש חלים על הקידוש הזה בדיוק כמו על קידוש הלילה . חכמים תיקנו לקדש את היום בברכת הגפן — והחילו על זה את כל דיני הקידוש. פסק השולחן ערוך בסימן רפ"ט מרן פוסק בב...
Read more »

הפרשת חלה — היסודות שכל בית יהודי חייב לדעת

תמונה
מצוות הפרשת חלה היא אחת המצוות המרכזיות שמלוות את הבית היהודי בכל אפיית לחם. בשיעור הזה נעמוד על היסודות — מהיכן באה המצווה, מי חייב בה היום, ומה הדין בשאלה המעשית של לחם אורז שערבו בו קמח חיטה. מקור הציווי: פסוקי פרשת שלח כך נאמר בפרשת שלח (במדבר ט"ו): "וידבר ה' אל משה לאמור, דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם, בבואכם אל הארץ... והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה'. ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה". שני תנאים מופיעים כאן — "בבואכם אל הארץ" ו "לחם הארץ" — והם המפתח להבנת כל הסוגיה. חלה בימינו: דאורייתא או דרבנן? שני התנאים מהפסוק חז"ל למדו מהפסוק שני יסודות: "בבואכם" — ביאת כולכם ולא ביאת מקצתכם. כלומר, רק כאשר כל עם ישראל נמצא בארצו, החיוב הוא מהתורה. "לחם הארץ" — ולא חלת חוץ לארץ. כלומר, מהתורה אין כלל חיוב להפריש בחו"ל. גזירת חכמים — "שלא תשתכח תורת חלה" מבואר בשולחן ערוך, יורה דעה סימן ש"ף, שחכמים גזרו להפריש חלה גם בחו"ל, כדי שלא תישכח תורת חלה. גם בארץ ישראל, שכיום לא כל ישראל יו...
Read more »

קידושא רבה — מדוע קידוש היום נקרא "הגדול"? רש"י והרשב"א מבארים

תמונה
הזמנה מוכרת: "אתם מוזמנים לקידושא רבה במלאת שנה לבן". שולחן פרוס, יין, מזונות, ברכה על היין - כל זה נקרא "קידושא רבה", הקידוש הגדול . אבל רגע - למה בדיוק "גדול"? הרי קידוש היום של שבת הוא רק ברכת "בורא פרי הגפן" . אין כאן ברכה מיוחדת של קידוש, אין נוסח כמו בליל שבת. אז איך זה בכלל נקרא "קידוש", ולמה דווקא "גדול"? תוכן עניינים הקדמה: זכור את יום השבת לקדשו השאלה: מדוע קידוש גם בבוקר? הגמרא בפסחים - רבי אשי מגלה הפסוקים מסידור רב עמרם גאון פירוש רש"י: "סגי נהור" פירוש הרשב"א: הברכה שבכל הקידושים למעשה: מה חייבים לשמוע? הקדמה: "זכור את יום השבת לקדשו" הכתוב אומר "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" (שמות כ':ח'). למדו מכאן חכמים שיש לקדש את השבת בשני זמנים: בכניסתה (ליל שבת) ו ביציאתה (הבדלה). איך זוכרים? על ידי דיבור - אמירת נוסח קידוש. חכמים תיקנו שיהיה על היין, כי היין מבטא שמחה וכבוד. השאלה: מדוע קידוש גם...
Read more »

המעשה הנורא של ברכת הלבנה — הרוח שהצילה יהודי מגוי רשע | סוד הדילוגים

תמונה
בס"ד ״כשם שהלבנה מתחדשת — כך ישראל מתחדשים, וכשם שהלבנה האור שלה מגיע מהשמש, כך גם עם ישראל — האור שלו מגיע מהתורה הקדושה.״ פתיחה: ברכת הלבנה — חידוש החודש וחידושו של עם ישראל במסכת סופרים פרק כ׳ מובאים דיני ברכת הלבנה. עם ישראל מדי חודש מברך את הלבנה ברכה מיוחדת, כי כשם שהלבנה מתחדשת — כך ישראל מתחדשים. עם ישראל דומה ללבנה: כשם שהלבנה האור שלה מגיע מהשמש, כך גם עם ישראל — האור שלו, בכדי שיהודי יאיר וישמח, מגיע מהתורה הקדושה. פרק א׳: שלושת הדילוגים — מקור המנהג בדברי הרמ״א ובמסכת סופרים בדיני ברכת הלבנה יש כמה וכמה דינים ופרטים. היום בעזרת השם נדבר על מה שכותב הרמ״א בסעיף ב׳ בסימן תכ״ו — שנהגו לדלג ג׳ דילוגים , כפי שכתוב גם במסכת סופרים פרק כ׳ הלכה ב׳, שמרקדים ג׳ ריקודים בעת ברכת הלבנה. כשם שבחתונה החתן והכלה רוקדים ושמחים, כך אנחנו — שאנחנו הולכים ומקדשים את הלבנה — אנחנו רוקדים ושמחים. כך נוהגים עם ישראל בעת ברכת הלבנה. צריך לדעת שהדבר הזה יש בו סוד גדול — ולא לזלזל בזה. פרק ב׳: הסיפור הנורא מספר ״אליה רבה״ — הרוח שהצילה יהודי אנחנו רואים בספר אלי...
Read more »

מהו הזמן המוכשר לנתינת השם בלידת בת?

תמונה
מתי נכון לתת את השם לבת שנולדה? האם מיד ביום הלידה, אחרי שלושים יום, אחרי ארבעים יום, או דווקא בקריאת התורה הראשונה? הרב מנחם מענדל חדאד סוקר בשיעור זה את המנהגים השונים, ומציג את מנהג חב״ד כפי שנתקבל מבעל התניא. השאלה בהמשך לשיעור על מעמד קריאת השם לבת בעת קריאת התורה, נשאלת שאלה מעשית: מהו הזמן המדויק שבו יש להעניק את השם? המנהגים בעם ישראל שונים ורבים, וכל עדה נוהגת כמסורת אבותיה. מי שאין לו מנהג מסוים במשפחתו — כיצד ינהג? המנהגים השונים יש כמה מנהגים ברורים בעם ישראל בעניין הזמן המוכשר לנתינת השם לבת: יש הנוהגים לתת את השם לאחר שלושים יום מהלידה. הטעם: האישה והבת נמשלו לירח, וכשם שהירח מתמלא לאחר שלושים יום, כך ממתינים שלושים יום עד שהבת "מתמלאת" ורק אז נותנים לה את השם. יש הנוהגים להמתין ארבעים יום, כנגד ארבעים הימים שבהם נוצר הוולד ברחם. יש הנוהגים לתת את השם בשבת הראשונה שלאחר הלידה, או בשבת שבה היולדת מגיעה לבית הכנסת ועורכים את הקידוש. ויש הנוהגים לתת את השם באותו יום עצמו של הלידה, מבלי להמתין כלל לקריאת התורה. מנהגים אלו קיימים בכל הקהילות — אשכנזים, ...
Read more »

מדוע אין מברכים על מצוות הצדקה? — תשובת הרשב״א וסוד הגאולה

תמונה
בס"ד ״כשאומרים לך לתת צדקה — תיתן מיד. אין ברכה, אין שום דבר. מיד אם יש לך אפשרות, תיתן לשני.״ פתיחה: השאלה היסודית שמטרידה דורות מצוות הצדקה היא אחת המצוות החשובות והנעלות ביותר בתורה. היא נזכרת פעמים רבות, היא יסוד החסד היהודי, והיא אבן פינה בקיום הקהילה היהודית לדורותיה. ועם זאת, שאלה אחת ממשיכה להטריד את לומדי התורה לאורך הדורות: מדוע אין מברכים ברכה לפני קיום מצוות הצדקה? הרי על כמעט כל מצווה אנחנו מברכים — על נטילת לולב, על תקיעת שופר, על הנחת תפילין, על אכילת מצה. אבל דווקא על מצוות הצדקה — אחת המצוות המרכזיות ביותר — אין שום ברכה. למה? במאמר זה נחשוף את תשובת הרשב״א, אחד מגדולי הראשונים, נלמד סיפור מופלא מגדולי חסידי פולין, נצלול לעומק סוד הצדקה בגאולה השלמה, ונבין את משמעות הצדקה הרוחנית — דרך הנתינה הנעלית ביותר. פרק א׳: תשובת הרשב״א — מדוע אין מברכים על הצדקה הרשב״א, אחד מגדולי הראשונים, נותן לשאלה זו תשובה הלכתית עמוקה ויסודית: במצוות צדקה ייתכן והאדם שאתה נותן לו לא ירצה לקבל ממך את הצדקה — מאיזושהי סיבה שתהיה. הסבר הדברים פשוט ...
Read more »

מנחה במגרש חניה — האם מותר להתפלל?

תמונה
מנחה במגרש חניה — האם מותר להתפלל? בימי בין הזמנים, בטיולים ובאטרקציות, לא אחת מוצאים את עצמם קבוצה של יהודים דווקא במגרש חניה של אוטובוסים או רכבים פרטיים, כשזמן מנחה כמעט תם. עולה מיד השאלה: האם נכון לאסוף מניין ולעמוד לתפילה במקום פרוץ שכזה? במאמר נבאר את מקור הדין, שיטות הפוסקים, וההלכה למעשה במצבים שונים. השאלה קבוצת מטיילים עומדת בכניסה לאטרקציה — קיאקים, ג׳יפים, אתר טיולים — במגרש חניה פתוח, ומגלה שהזמן דוחק לתפילת מנחה. האם מותר להתפלל שם? האם יש עדיפות למניין על פני יחיד? ומה הדין כשלא ניתן להגיע לבית כנסת או למקום מגודר? המקורות מקור הדין בגמרא ברכות ל״ד ע״ב , שם אומר רב כהנא : "חצוף הוא מי שמתפלל בשדה", כלומר במקום פתוח. שיטת רש״י רש״י מבאר את טעם הדין: במקום פתוח אין אימת מלך עליו . כשאדם עומד בפני מלך מלכי המלכים, הוא צריך להיות במקום מגודר המחייב רצינות, ולא במרחב פרוץ. שיטת התוספות התוספות מקשים ממה שנאמר "ויצא יצחק לשוח בשדה". הם מתרצים בשני אופנים: א) המקום שבו התפלל יצחק היה הר המוריה — מקום שכבר שרתה עליו קדושה. ב) איסור רב כהנא אמור דוו...
Read more »

מדוע קוראים שם לבת בקריאת התורה?

תמונה
אחת השאלות הנפוצות ביותר בקרב הורים לבת שזה עתה נולדה: מתי והיכן קוראים לה בשם? האם בערב מיוחד בבית, או דווקא בבית הכנסת? הרב מנחם מענדל חדאד מבאר בשיעור זה את שורש המנהג ואת שני הטעמים העיקריים לקריאת השם דווקא במעמד קריאת התורה. השאלה המנהג הרווח בקרב האשכנזים, החסידים ובמנהג חב״ד הוא לקרוא את השם לבת שנולדה דווקא במעמד קריאת התורה בבית הכנסת — בשני, בחמישי או בשבת. לעומת זאת, רבים מהספרדים נוהגים לערוך ערב מיוחד של שמחה והודיה בבית, שבו אומרים "מי שברך" עם פסוקים מיוחדים ונותנים את השם לבת. מדוע נהגו האשכנזים לקבוע את מעמד קריאת השם דווקא בעת פתיחת הספר תורה? המקורות מנהג הספרדים — "זבד הבת" המנהג הספרדי לערוך "זבד הבת" נסמך על הפסוק בפרשת ויצא, בקשר ללידתו של זבולון בן יעקב: "ותאמר לאה זבדני אלוקים אותי זבד טוב, הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו שישה בנים, ותקרא את שמו זבולון" (בראשית ל, כ). זהו המקום היחיד בכל התנ״ך שנאמר בו הלשון "זבד טוב". במפרשים מובאים כמה פירושים: יש המפרשים "חלק טוב", ויש שהסבירו מלשון "זיוו...
Read more »

בגד חדש בראש השנה – מותר או אסור? הלכה למעשה

תמונה
  בשבת האחרונה נשאלתי שאלה מעשית ובוערת לימים אלו: האם מותר לקנות בגד חדש וללבוש אותו בראש השנה? השאלה נראית פשוטה, אך כדי להשיב עליה נצטרך לרדת לשורש עמוק יותר – האם בכלל יש חיוב של שמחה בראש השנה כמו בשאר המועדים? האם יש חיוב שמחה בראש השנה? בחג הסוכות ובחג המצות נאמר במפורש "ושמחת בחגך", ואנו מזכירים בתפילה "מועדים לשמחה". השאלה הפשוטה היא – האם גם בראש השנה קיים חיוב זה? לכאורה יש ראיה ברורה שכן. השולחן ערוך (אורח חיים, סימן תקצ״ז) פוסק: "בראש השנה אוכלים ושותים ושמחים, ואין מתענים בו." וכך אנו רואים אצל עזרא ונחמיה שאכלו מעדנים ביום זה. אנשים גם נוהגים להביא בשר שמן ויין טוב לשולחן החג – מה שמלמד לכאורה על חיוב של שמחה. הצד השני של המטבע – ראש השנה כיום דין אך מנגד עומדות שתי הלכות משמעותיות: אין אומרים הלל בראש השנה – בסוכות ובפסח כן, אך בראש השנה לא. מרן השולחן ערוך בסימן תקפ״ד מסביר שהסיבה שלא אומרים "מועדים לשמחה" בתפילת ראש השנה, בשונה משלושת הרגלים, היא שאי...
Read more »