הרב מנחם מענדל חדאד | הלכה, שו"ת, חסידות

  נוהגים ללוש חלות בערב שבת, והדבר נקשר בדברי הפוסקים לכבוד שבת. אך בשיעור זה מתבאר עומק נוסף: אדם הראשון נקרא חלתו של עולם, וכך מובא בירושלמי ובמדרש רבה. מתוך יסוד זה נפתח פתח להבנת המשמעות הרוחנית של הפרשת חלה, וגם להבנת שיעור ההפרשה בהלכה למעשה. מדוע אדם הראשון נקרא חלתו של עולם בשיעור הוסבר שכמו שהאישה לשה את הקמח והמים, ולאחר מכן לוקחת חלק מן הבצק ובכך מכשירה את השאר לשימוש, כך גם הקב״ה ברא את האדם מן האדמה. האדם נברא מתוך כלל המציאות, ובזכותו העולם נשלם. לכן נקרא אדם הראשון חלתו של עולם. המשל הזה מעמיד את האדם כבחינה נבחרת מתוך כלל הבריאה, בדומה לחלק המופרש מן העיסה. הקשר בין חטא עץ הדעת לבין הפרשת חלה בשיעור נקשר עניין זה גם לחטא עץ הדעת. נאמר שהאישה בערב שבת מכינה חלות ומפרישה חלה גם מתוך צד של תיקון. מאחר שחטא עץ הדעת פגם ב״חלתו של עולם״, הרי שלישת החלות והפרשת החלה בערב שבת נושאות גם משמעות של תיקון רוחני. כך יוצא שהפרשת חלה איננה רק מצווה מעשית, אלא גם פעולה שיש בה זיכרון, תיקון, ועומק פנימי. האם רק אישה מפרישה חלה אף שלעיתים מקובל לחשוב שהפרשת חלה שייכת דווקא לנשים, בשי...

מצוות הפרשת חלה היא אחת המצוות המרכזיות שמלוות את הבית היהודי בכל אפיית לחם. בשיעור הזה נעמוד על היסודות — מהיכן באה המצווה, מי חייב בה היום, ומה הדין בשאלה המעשית של לחם אורז שערבו בו קמח חיטה. מקור הציווי: פסוקי פרשת שלח כך נאמר בפרשת שלח (במדבר ט"ו): "וידבר ה' אל משה לאמור, דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם, בבואכם אל הארץ... והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה'. ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה". שני תנאים מופיעים כאן — "בבואכם אל הארץ" ו "לחם הארץ" — והם המפתח להבנת כל הסוגיה. חלה בימינו: דאורייתא או דרבנן? שני התנאים מהפסוק חז"ל למדו מהפסוק שני יסודות: "בבואכם" — ביאת כולכם ולא ביאת מקצתכם. כלומר, רק כאשר כל עם ישראל נמצא בארצו, החיוב הוא מהתורה. "לחם הארץ" — ולא חלת חוץ לארץ. כלומר, מהתורה אין כלל חיוב להפריש בחו"ל. גזירת חכמים — "שלא תשתכח תורת חלה" מבואר בשולחן ערוך, יורה דעה סימן ש"ף, שחכמים גזרו להפריש חלה גם בחו"ל, כדי שלא תישכח תורת חלה. גם בארץ ישראל, שכיום לא כל ישראל יו...

בס"ד בדין האומר "הרי את מקודשת" ולא אמר "לי" עיון מעמיק בסוגיית קידושין — מחלוקת הראשונים בדין "ידים שמוכיחות" תוכן השיעור: יביא דברי שמואל בקידושין דלא אמר תיבת "לי" יביא ביאור התוס׳ בכך יקשה עליו מכמה קושיות יביא ביאור המקנה בגמ׳ יביא דברי הרשב"א יביא ב׳ אופנים בפירוש דברי הגמ׳ יבאר עפ"ז את מחלוקת המפרשים בדין זה א. דעת שמואל בלא אמר תיבת "לי" איתא במסכתין 1 : "אמר שמואל: בקידושין, נתן לה כסף ושוה כסף, ואמר לה הרי את מקודשת, הרי את מאורסת, הרי את לאינתו — הרי זו מקודשת. הריני אישך, הריני בעליך, הריני ארוסיך — אין כאן בית מיחוש". והיוצא מדין זה דשמואל, הוא דלדעת שמואל באם אמר איזה דבר ולא מוכח בפירוש למה נתכוון — אף על פי כן נחשב דיבורו דיבור, ולכן בקידושין אף שלא אמר "לי" וא"כ לא מוכח שנתכוון לקידושין, מכל מקום תהי" מקודשת, ובלשון הגמ": "ידים שאין מוכיחות הויין ידים". ומקשה על כך הגמ": "והתנן 2 : האומר אהא — הרי זה נזיר; והוינן בה, ודילמא אהא בתענית קאמר? ואמר שמואל...

בס"ד ״כשם שהלבנה מתחדשת — כך ישראל מתחדשים, וכשם שהלבנה האור שלה מגיע מהשמש, כך גם עם ישראל — האור שלו מגיע מהתורה הקדושה.״ פתיחה: ברכת הלבנה — חידוש החודש וחידושו של עם ישראל במסכת סופרים פרק כ׳ מובאים דיני ברכת הלבנה. עם ישראל מדי חודש מברך את הלבנה ברכה מיוחדת, כי כשם שהלבנה מתחדשת — כך ישראל מתחדשים. עם ישראל דומה ללבנה: כשם שהלבנה האור שלה מגיע מהשמש, כך גם עם ישראל — האור שלו, בכדי שיהודי יאיר וישמח, מגיע מהתורה הקדושה. פרק א׳: שלושת הדילוגים — מקור המנהג בדברי הרמ״א ובמסכת סופרים בדיני ברכת הלבנה יש כמה וכמה דינים ופרטים. היום בעזרת השם נדבר על מה שכותב הרמ״א בסעיף ב׳ בסימן תכ״ו — שנהגו לדלג ג׳ דילוגים , כפי שכתוב גם במסכת סופרים פרק כ׳ הלכה ב׳, שמרקדים ג׳ ריקודים בעת ברכת הלבנה. כשם שבחתונה החתן והכלה רוקדים ושמחים, כך אנחנו — שאנחנו הולכים ומקדשים את הלבנה — אנחנו רוקדים ושמחים. כך נוהגים עם ישראל בעת ברכת הלבנה. צריך לדעת שהדבר הזה יש בו סוד גדול — ולא לזלזל בזה. פרק ב׳: הסיפור הנורא מספר ״אליה רבה״ — הרוח שהצילה יהודי אנחנו רואים בספר אלי...

בס"ד עצרת כינוס תורה לזכר שמואל אמיתי ז״ל "כל ישראל חברים" — דברי תורה מעצרת הזיכרון א. פתיחה ודברי תנחומים שולח מכאן תנחומים למשפחת אמיתי ולאשת חבר, לילדות, רעיה הדסה ומנוחה רחל וכל משפחת אנ"ש חב"ד הרצליה, שזו משפחה אחת גדולה. ושמואל זה לא רק איש פרטי — הוא איש כללי שנגע לכולם, נגע לכל אחד. אז מבקש שכולם יתנחמו, ותכף ומיד הוא יחזור. ברגע זה ממש — תחיית המתים, ונשמות חוזרות בגופים, כפי שהם הלכו כך הם חזרו. ב. "אז ימלא שחוק פינו" — העולם המצחיק של לעתיד לבוא אנחנו אומרים כל יום "אז ימלא שחוק פינו" בשיר המעלות. אז אחד הפירושים בזה, שלעתיד לבוא אז יהיה מאוד מצחיק. למה יהיה מצחיק? כי אדם — שלא עלינו — יש נשים שנפטרות בלידה או אחרי הלידה עם סיבוכים כאלה ואחרים. ובוא נאמר שהאמא נפטרה בגיל שלושים וחמש, והילד שלה גדל והוא עכשיו בן ארבעים או בן חמישים. אז לעתיד לבוא, שעכשיו יש תחיית המתים, האמא מתעוררת — היא קמה בגיל שלושים וחמש, והבן או הבת שיהיו בני חמישים, בני שישים, יהיו יותר מבוגרים מהאמא. אז יש בהלכה דיון: מי ...

בס"ד ״כשאומרים לך לתת צדקה — תיתן מיד. אין ברכה, אין שום דבר. מיד אם יש לך אפשרות, תיתן לשני.״ פתיחה: השאלה היסודית שמטרידה דורות מצוות הצדקה היא אחת המצוות החשובות והנעלות ביותר בתורה. היא נזכרת פעמים רבות, היא יסוד החסד היהודי, והיא אבן פינה בקיום הקהילה היהודית לדורותיה. ועם זאת, שאלה אחת ממשיכה להטריד את לומדי התורה לאורך הדורות: מדוע אין מברכים ברכה לפני קיום מצוות הצדקה? הרי על כמעט כל מצווה אנחנו מברכים — על נטילת לולב, על תקיעת שופר, על הנחת תפילין, על אכילת מצה. אבל דווקא על מצוות הצדקה — אחת המצוות המרכזיות ביותר — אין שום ברכה. למה? במאמר זה נחשוף את תשובת הרשב״א, אחד מגדולי הראשונים, נלמד סיפור מופלא מגדולי חסידי פולין, נצלול לעומק סוד הצדקה בגאולה השלמה, ונבין את משמעות הצדקה הרוחנית — דרך הנתינה הנעלית ביותר. פרק א׳: תשובת הרשב״א — מדוע אין מברכים על הצדקה הרשב״א, אחד מגדולי הראשונים, נותן לשאלה זו תשובה הלכתית עמוקה ויסודית: במצוות צדקה ייתכן והאדם שאתה נותן לו לא ירצה לקבל ממך את הצדקה — מאיזושהי סיבה שתהיה. הסבר הדברים פשוט ...

בס"ד ברכת שהחיינו בקיום מצווה בפעם הראשונה הלכה ומנהג א. המקור לברכת שהחיינו בנוגע לברכת שהחיינו בפעם הראשונה שמקיים מצווה כגון: הנחת תפילין, לבישת טלית, הדלקת נרות שבת וכיו"ב. כתב במג"א או"ח סימן כ"ב: "כל מצוות שאדם עושה בפעם ראשון מברך שהחיינו". 10 וכן הובא בשוע"ר שם (בנוגע ללבישת טלית) וזלה"ק: "ברכת שהחיינו בעת לבישה הראשונה קודם שיברך להתעטף בציצית". 11 ב. התוועדות ש"פ ויקרא תשמ"ב אך הנה בהתוועדות ש"פ ויקרא תשמ"ב, מתייחס כ"ק אדמו"ר שליט"א מה"מ לתשובתו (הובא בלקו"ש חי"א עמ' 289) בנוגע לברכת שהחיינו על הנחת תפילין, והדלקת נש"ק. וזלה"ק: "בנוגע לברכת שהחיינו בפעם הראשונה שהדליק... בנדו"ד לא רציתי להכריע בזה כיוון שכמדומני ברור (פשט) המנהג שלא לברך שהחיינו שמניחים תפילין בפעם הראשונה, ורק הזכרתי בשיחתי... שיש שקו"ט על לברך גם שהחיינו". ובהתוועדות הנ"ל כתיב וזלה"ק: "נרשם 'בהנחה' (רשימת ש"פ וי...

בס"ד בס"ד | א' ניסן תשע"ח מוקצה בשבת לעניין דולר של הרבי הלכה ומנהג כהצהרת דיני המוקצה כתב רבינו הזקן בשולחנו ז"ל: "כל דבר שאין תורת כלי עליו ואינו מאכל בהמה כגון אבנים ומעות ועצים וקנים וקורות ועפר וחול... ואפילו דבר שהוא ראוי להשתמש בו איזה תשמיש המותר בשבת כגון אבנים שראויין לפצוע בהן אגוזים וקורות שראויין לסמוך בהן דלת כלי וכיוצא בהם, כיון שאין תורת כלי עליהם אסור לטלטלם אפילו לצורך גופם ומקומם. וזהו הנקרא מוקצה מחמת גופו". מוקצה זה הוא המוקצה החמור ביותר — דבר שאין עליו תורת כלי כלל. אך גם מוקצה זו יש דרך להתירו ולהשתמש בו בשבת, והוא ע"י שייחדו לעולם לתשמיש המותר בשבת, או שישנה בו מעשה המראים להכל שהוא משתייך לכלי ודבר שימושי המותר בשבת. ומכאן ניתן לראות בדברינו לגבי בקעת עץ, וז"ל: "אסור לטלטל בקעת עץ או אבן לכסות בהם פי החבית... אף אם כבר נשתמש בהם תשמיש זה פעמים רבות בחול... אלא אם כן ייחדם לכך לעולם שאז ירד עליהם תורת כלי ע"י שייחודם לתשמיש זה לעולם, אבל כל זמן שייחדם לתשמיש לשבת זו בלבד אין זה מוריד עליהם ...

בס"ד למה אומרים ברכת כהנים אחרי ברכות התורה? ברכות התורה הן מן הברכות החשובות שאדם מברך בכל בוקר. אחת השאלות המרכזיות שנידונה אצל הראשונים והאחרונים היא: האם ברכת התורה דומה ל ברכת המצוות ול ברכת הנהנין , שבהן נדרש לבצע את הפעולה מיד לאחר הברכה? ברכת התורה – ברכת המצוות או ברכת הנהנין? כאשר אדם מברך בורא פרי העץ ואוכל תפוח, הוא חייב לאכול מיד לאחר הברכה. אם שכח ועברה שעה ממושכת – יצטרך לברך שנית. כך גם בשאר ברכות הנהנין וברכות המצוות: הברכה צריכה להיות סמוכה לפעולה. השאלה היא: כך גם ברכות התורה ? כאשר אדם מברך בבוקר "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר בחר בנו... ונתן לנו את תורתו, ברוך אתה ה' נותן התורה" – האם חייב ללמוד תורה מיד לאחר מכן, או שמספיק שילמד בהמשך התפילה או במהלך היום? הלכה למעשה: מה נוהגים? למעשה, מחמירים ונוהגים ללמוד תורה מיד לאחר ברכות התורה , ולא להמתין ללימוד שיבוא מאוחר יותר. הפוסקים בסימן מ"ז בשולחן ערוך (בעל "בור חיים") מביאים שנהגו לומר מיד לאחר הברכה את פסוקי ברכת כהנים – הפ...

בס"ד פיקוח נפש בשבת – האם מחללים שבת על אדם שיחיה רק כמה שעות? זו שאלה הלכתית עמוקה הנוגעת לעקרון פיקוח נפש דוחה שבת , כפי שנפסק ב שולחן ערוך סימן שכ"ט. נלמד מה אומרים הפרי מגדים וה כף החיים על חילול שבת להצלת חיים – אפילו לשעות בודדות. פיקוח נפש דוחה שבת – הכלל הבסיסי מבואר בסימן שכ"ט בשולחן ערוך: פיקוח נפש דוחה שבת . יתרה מכך – ככל שעושים את פעולת ההצלה בזריזות רבה יותר, כן הדבר משובח. האם מחללים שבת גם עבור מי שיחיה רק כמה שעות? שאלה עקרונית ומעשית: אדם שנודע שנותרו לו רק מספר שעות לחיות – האם מחללים עליו שבת, או שאומרים "ממילא הוא הולך למות" ואין טעם לחלל שבת? כותב השולחן ערוך שם במפורש: מחללים שבת גם עבור אדם שיחיה רק כמה שעות , שנאמר: "וחי בהם" – ודרשו חז"ל: "ולא שימות בהם". כלומר, התורה רוצה שיהודי יחיה ויגדיל תורה – גם אם מדובר בכמה שעות בלבד. מכאן אנו לומדים עד כמה יש ערך עצום לכל שעה בחייו של יהודי – כל שעה היא עולם מלא. מה דין מחויב מיתה שנפל עליו גל אבנים בשבת? מקרה קיצוני שמביא הפרי מגדים בסוף ה...

בס"ד יולדת בשבת – האם מותר לקחתה לבית חולים רחוק? זו אחת השאלות המעשיות הנפוצות ביותר בנושא הלכות לידה בשבת . ידוע שיולדת נחשבת פיקוח נפש ומחללים עליה שבת, אך מה הדין לגבי בחירת בית חולים ? מה עושים עם הילדים? ומה ההכנה הנכונה מ ערב שבת ? על כל אלו ועוד – בשיעור זה. יולדת בשבת – חולה שיש בה סכנה כפי שנפסק להלכה, יולדת נחשבת כחולה שיש בה סכנה , ומחללים עליה את השבת. עם זאת, חשוב מאוד לדעת: אדם צריך להתכונן לכך מראש , ולא להמתין לרגע הלידה כדי לשאול שאלות. כותב אדמו"ר הזקן : כאשר האישה מגיעה לחודש התשיעי, ראוי שבעלה ידאג ויכין הכל מערב שבת, כדי שלא יצטרכו לחלל שבת. מקור הדברים ב ספר חסידים , והובאו גם בפוסקים. לאיזה בית חולים מותר לנסוע בשבת? שאלה מעשית נפוצה: האשה גרה בבית שמש ורוצה ללדת בשערי צדק – האם מותר? האשה גרה בצפת ורוצה ללכת לבית חולים פוריה ולא לבית חולים זיב – מה הדין? כותבים הפוסקים: אם הצוות הרפואי טוב יותר במקום רחוק יותר, ואם האשה תרגיש בטוחה ורגועה יותר כשתדע שהיא יולדת שם – יש על מה להקל ולנסוע לבית החולים הרחוק יותר, גם בשבת. רגיעת האישה ותח...

בס"ד כדור שינה בשבת – האם מותר לקחת? שאלה זו נוגעת לכלל הידוע של איסור נטילת תרופות בשבת בשל גזרת שחיקת סממנים. אך האם כדורי שינה נכנסים תחת איסור זה? בשיעור זה נברר את הלכות רפואה בשבת ונפסוק הלכה למעשה. דיני רפואה בשבת – הכלל הבסיסי מבואר בסימן שכ"ח בשולחן ערוך: אדם שיש לו מיחוש בעלמא – כלומר, אי-נוחות קלה שאינה פוגעת בתפקודו – אסור לו לקחת תרופה בשבת , משום גזרת שחיקת סממנים. חז"ל חששו שמא יבוא לשחוק צמחי מרפא ולהכין תרופות בשבת, ויעבור על מלאכת "טוחן". לפיכך, אדם שיש לו כאב ראש קל, נזלת או כאבי אוזניים קלים – אך הוא מסתדר ומתפקד – לא יקח תרופה בשבת. מה הדין לגבי כדור שינה בשבת? שאלה מעשית שנדונה בפוסקים: אדם שלא הצליח להירדם בשבת – בשל רעש, ילדים, מחשבות מטרידות, או כל גורם אחר – האם מותר לו לקחת כדור שינה? כותב הרב חיים נאה זצ"ל בספרו קצות השולחן (חלק ז', עמ' קג'): הגזרה של "שחיקת סממנים" נאמרה דווקא על חולי מסוים – כלומר, כאשר אדם סובל ממחלה ממשית שממנה הוא נזקק לרפואה. במקרה זה גזרו חז"ל שלא לקחת תר...

בס"ד כרפס בליל הסדר הוא אחד מסימני ליל הסדר המוכרים, אך רבים תוהים: האם אפשר לאכול בננה כרפס? ומדוע בכלל נוטלים ידיים לפני כרפס – מה שנקרא אורחץ ? במאמר זה נסביר את ההלכות הנוגעות לכרפס בפסח, נטילת ידיים לפניו, ומה מותר ואסור לקחת ככרפס בהגדה של פסח. נטילת ידיים לפני הכרפס – למה עושים את זה? בשלב האורחץ שבסדר פסח, לאחר הקידוש, נוטלים ידיים ללא ברכה . הסיבה לכך מבוארת בסימן קנ"ח בשולחן ערוך: כל מאכל שמטובל באחד משבעת המשקים – שראשי התיבות שלהם הם יד שחת דם (יין, דבש, שמן, חלב, טל, דם, מים) – טעון נטילת ידיים מחשש טומאה. יש מחלוקת ראשונים האם תקנה זו נוהגת בזמן הזה, אך העיקר להלכה הוא שהתקנה עדיין קיימת. עם זאת, מכיוון שכולנו טמאי מת בעקבות חורבן בית המקדש, אין מברכים על הנטילה – אך כן מקיימים אותה כמנהג. מה זה כרפס ומה המשמעות שלו? הכרפס הוא ירק שנאכל בתחילת הסדר, לפני הסעודה. האותיות כרפס מרמזות לאותיות ס' פרך – רמז לשישים ריבוא (600,000) בני ישראל שסבלו מעבודת פרך במצרים. מטרת אכילת הכרפס היא לעורר את הילדים לשאול : בדרך כלל אוכלים ירק בתוך הסעודה, ו...

בס"ד בפרשת קדושים נצטווינו: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ" (ויקרא יט, ג). מצוות יראת אב ואם כוללת, בין היתר, את האיסור לקרוא להורים בשמם הפרטי. להלן נעסוק בשאלה מדוע כתב הטור "אדוני אבי הרא"ש", ובשאלה המעשית: כיצד ינהג מי שאביו נקרא בשם 'אַבָּא'. הפסוק ומשמעותו בפרשת קדושים כתוב: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ אֲנִי ה'" (ויקרא יט, ג). הכתוב הקדים את האם לאב, מפני שהיראה מן האב קלה יותר ופשוטה יותר מטבעה, ולכן הדגישה התורה בראש הפסוק את האם. דין קריאה לאב בשמו ב יורה דעה (סימן ר"מ) מבוארים כל דיני כיבוד אב ואם ויראתם בהרחבה. אחד מפרטי מצוות היראה הוא: אסור לקרוא לאביו בשמו הפרטי – אפילו שלא בפניו. זהו ביטוי של יראה כלפי ההורה. ספר ערוך השולחן מביא בהקשר זה תובנה מעניינת: אנו רואים בכל בית מדרש שהטור כותב שוב ושוב: "וְכֵן נָהַג אֲדוֹנִי אָבִי הָרֹאשׁ " ו"וְכֵן נָהַג אֲדוֹנִי אָבִי הָרֹאשׁ ". ומקשה ערוך השולחן: "הרי הטור הוא רבי יעקב בן אשר, ואביו...