שניים מקרא ואחד תרגום – חובה, זמן הקריאה והשלמה



אחת ההלכות החשובות הנוגעות לפרשת השבוע היא קריאת שניים מקרא ואחד תרגום. כל יהודי צריך להשלים את פרשת השבוע עם הציבור, לקרוא כל פסוק פעמיים במקרא ופעם אחת בתרגום. מצווה זו מחברת את האדם באופן אישי לפרשה, מעבר למה שהוא שומע בבית הכנסת.

חובה ולא רק מנהג

חז"ל אמרו: "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שניים מקרא ואחד תרגום". הלשון "לעולם" מורה שאין זו הנהגה טובה בלבד אלא חיוב קבוע. אין להסתפק בשמיעת קריאת התורה בשבת; יש להשלים את הפרשה באופן אישי. התרגום מסייע להבנת פשוטו של מקרא, ובפרט תרגום אונקלוס שיש לו מעמד מיוחד במסורת ישראל.

זמן הקריאה

הזמן הראשון מתחיל לאחר קריאת התורה של מנחה בשבת הקודמת, כאשר הציבור כבר התחיל את הפרשה הבאה. מצווה מן המובחר לקרוא בערב שבת כהכנה לקריאת התורה. רבים חילקו את הקריאה לפי ימות השבוע, ואחרים קוראים את כולה ביום שישי.

השלמה

לכתחילה יש להשלים לפני סעודת שבת בבוקר או לפני קריאת התורה, כדי לבוא לקריאה הציבורית כשהפרשה כבר מוכרת. אם לא הספיק, ישלים במשך השבת, ואם לא — ישלים לאחר מכן עד זמן מסוים המבואר בפוסקים, לפי השיטות. אך אין לדחות לכתחילה.

חת"ת אינו מחליף שמו"ת

מי שלומד חת"ת בכל יום אינו יוצא בהכרח ידי חובת שניים מקרא ואחד תרגום. אם הוא קורא את החומש היומי רק פעם אחת עם רש"י, אין זה שמו"ת. כדי לצאת עליו לקרוא את המקרא פעמיים ואת התרגום פעם אחת.

רש"י ותרגום אונקלוס

יש מעלה בתרגום אונקלוס שתיקנו חז"ל, אך יש שכתבו שמי שאינו מבין תרגום יכול לקרוא פירוש רש"י המפרש את המקרא. רבים נוהגים לקרוא גם תרגום וגם רש"י, וכך זוכים גם לקיום התקנה כפשוטה וגם להבנת הפרשה. כאשר יש שתי פרשיות מחוברות, יש לקרוא את שתיהן שמו"ת.

למעשה

חובה להשלים בכל שבוע את פרשת השבוע שניים מקרא ואחד תרגום. הזמן מתחיל ממנחת שבת שלפניו, ומצווה מן המובחר לקרוא בערב שבת. מי שלא הספיק ישלים בשבת, ואם לא — לפי זמני ההשלמה שבפוסקים. לימוד חת"ת אינו מחליף שמו"ת אלא אם כן קרא בפועל פעמיים מקרא ואחד תרגום.

מקורות

ברכות ח, א. שולחן ערוך אורח חיים סימן רפ"ה. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן רפ"ה. דברי הפוסקים בדין זמן שמו"ת, תרגום אונקלוס, פירוש רש"י, השלמה, ופרשיות מחוברות.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

קידוש במקום סעודה — הטעות שכולם עושים בקידוש בית הכנסת

הפרשת חלה — היסודות שכל בית יהודי חייב לדעת

קידושא רבה — מדוע קידוש היום נקרא "הגדול"? רש"י והרשב"א מבארים

המעשה הנורא של ברכת הלבנה — הרוח שהצילה יהודי מגוי רשע | סוד הדילוגים

מדוע אין מברכים על מצוות הצדקה? — תשובת הרשב״א וסוד הגאולה

האם מותר לברך ברכת הלבנה ביום או בליל שבת?

עצרת כינוס תורה לזכר שמואל אמיתי ז״ל — "כל ישראל חברים"

מדוע מוסיפים "אחור" בברכת ההפטרה למרות שאינו בפסוק המקורי בישעיה? | "ודבר אחד מדבריך אחור"

בדין האומר "הרי את מקודשת" ולא אמר "לי" — עיון בסוגיית קידושין