סעודה שלישית – זמנה, חיובה ומה אוכלים בה
שלוש סעודות השבת הן מיסודות עונג שבת. סעודת ליל שבת פותחת את הקדושה, סעודת היום מגלה את כבוד השבת באור היום, וסעודה שלישית הנערכת לקראת סוף היום נושאת אופי פנימי: היא סעודת רעווא דרעווין, זמן של רצון עליון וקרבה.
מקור החיוב
מקור החיוב נלמד מפרשת המן: "אכלוהו היום כי שבת היום לה' היום לא תמצאוהו בשדה". חז"ל דרשו משלוש הפעמים שנאמר "היום" שיש לאכול שלוש סעודות בשבת. בכך נקשרת סעודת השבת לנס המן, שבו למדו ישראל לחיות באמונה ולקבל מזונם מן השמים.
זמן סעודה שלישית
להלכה נפסק שסעודה שלישית צריכה להיות לאחר זמן מנחה. אין נכון לכתחילה לאכול את שלוש הסעודות לפני הזמן הראוי לסעודה שלישית, שכן היא אינה רק "עוד אכילה" אלא סעודה של חלק מיוחד ביום השבת, ולכן זמנה קובע.
מי שיש לו מזון לשתי סעודות בלבד יסדר את אכילתו כך שיקיים את עיקר חיובי השבת בצורה הטובה ביותר, ובפרט שלא יפגע בכבוד סעודת ליל שבת וסעודת היום.
מה אוכלים בסעודה שלישית?
לכתחילה יש לאכול פת, כשאר סעודות שבת, שהרי שלוש הסעודות נלמדו מן המן שנקרא "לחם". בדיעבד או בשעת הצורך יש שיוצאים במיני מזונות או בדברים אחרים הנחשבים אכילה חשובה, לפי מדרגות שהובאו בפוסקים.
במנהג חב"ד נהגו שלא לאכול פת בסעודה שלישית, מתוך תפיסה פנימית של הזמן כזמן רוחני שבו עיקר העבודה בדברי תורה, ניגון והתבוננות (רעווא דרעווין). מי שאינו נוהג כן, או בקהילה שנוהגים לאכול פת, יקיים בפת ובכבוד.
נשים וסעודה שלישית
נשים חייבות בסעודה שלישית, שכן הן חייבות בכל ענייני שבת והיו בכלל נס המן. לכן גם נשים צריכות להיזהר שלא לדלג עליה, כל אחת לפי כוחה ומנהגה.
"ואני תפילתי"
לאחר סעודה שלישית מגיעה תפילת מנחה של שבת שבה אומרים "ואני תפילתי". ישראל אוכלים ושותים בשבת ואף על פי כן באים להתפלל, ומשתמשים באכילת שבת כדי להתקרב לה', ולכן דווקא לאחר האכילה אומרים "ואני תפילתי לך ה' עת רצון".
למעשה
יש להקפיד על סעודה שלישית בזמן הראוי, לאחר זמן מנחה. לכתחילה יקיימנה בפת, אלא אם כן מנהגו או מצבו ההלכתי שונה. אין לדחות את הסעודה לזמן שאינו ראוי, ואין להפוך אותה לאכילה חפוזה וחסרת תוכן.
מקורות
שמות טז, כה. שבת קיז, ב. טור ובית יוסף אורח חיים סימן רצ"א. שולחן ערוך אורח חיים סימן רצ"א. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן רצ"א. סימנים רפ"ט–רצ"ב בדיני סעודות שבת.
תגובות
הוסף רשומת תגובה