קידושא רבה – קידוש היום ואיסור טעימה לפניו
קידוש היום של שבת נקרא בלשון הפוסקים "קידושא רבה" — הקידוש הגדול. לכאורה דווקא קידוש הלילה הוא העיקרי, שבו אומרים "ויכולו" ומזכירים בריאת העולם ויציאת מצרים, ומקיימים עיקר "זכור את יום השבת לקדשו". אם כן מדוע נקרא קידוש היום "קידושא רבה"?
אלא ששם זה נאמר בלשון של כבוד. אף שקידוש היום קצר יותר וכולל בעיקר את ברכת "בורא פרי הגפן" ופסוקים הנאמרים לפניו, מכל מקום תיקנו חכמים לקדש גם ביום קודם הסעודה, ובכך ניכר שגם סעודת היום אינה סעודת חול אלא סעודת שבת הנפתחת בקדושה.
שורש החיוב נלמד ממה שאמרו חז"ל "זוכרהו על היין בכניסתו", ומכיוון שנאמר "יום השבת" למדו שגם ביום יש קידוש על הכוס קודם הסעודה. לכן אין להתחיל את סעודת שבת ביום ללא קידוש.
האם מותר לטעום לפני קידוש היום?
בליל שבת ברור שאסור לטעום קודם קידוש. ביום יש לדון: הרי כבר קידש בלילה. להלכה נפסק שאסור לאכול קודם קידוש היום, והאדם אינו רשאי להתחיל לאכול עד שיקדש. יש לדון בפרטי שתיית מים, קפה או תה לפני התפילה, ועניינים אלו תלויים גם בדיני אכילה לפני התפילה ובצורך רפואי.
יש להבחין בין שני שלבים בבוקר שבת: לפני התפילה — עדיין מוטל עליו להתפלל; ולאחר התפילה — כשעומד לפני הסעודה חלה עליו חובת קידוש ואסור לו לאכול קודם. מי שזקוק לשתות לצורך יישוב הדעת או בריאות לפני התפילה, ישאל רב, ואין ללמוד מכך היתר כללי.
קידוש במקום סעודה וחמר מדינה
קידוש היום צריך להיות במקום סעודה, כמו קידוש הלילה, שהכלל "אין קידוש אלא במקום סעודה" נאמר הן בלילה והן ביום. לכן מי ששומע קידוש בבית הכנסת צריך לאכול שם שיעור הנחשב סעודה לעניין קידוש.
ביום, כיוון שעיקר הקידוש הוא ברכת הגפן על הכוס, יש יותר מקום לדון בקידוש על חמר מדינה כשאין יין, אך הדבר תלוי בהגדרת חמר מדינה ובמנהג המקום. חמר מדינה אינו כל משקה טעים, אלא משקה חשוב שרגילים לשתותו בדרך קביעות וכבוד, ויש לדון בכל מקום ותקופה לפי חשיבות המשקה.
הפסוקים וכבוד הסעודה
נהגו לומר לפני קידוש היום פסוקים כגון "ושמרו בני ישראל את השבת", "זכור את יום השבת לקדשו", "על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו". עיקר הקידוש הוא ברכת "בורא פרי הגפן", אך הפסוקים נותנים לקידוש היום צורה של הכרזת קדושת השבת. הקידוש אינו טקס נפרד מן הסעודה, אלא פתיחה לה, ולכן יש להקפיד שלא ייעשה באופן מנותק.
יש בזה גם הוראה חינוכית לבית: כשהילדים רואים שבשבת בבוקר לא ניגשים מיד לאוכל אלא עוצרים לקידוש, הם לומדים שסעודת שבת אינה ארוחת בוקר משודרגת אלא סעודה של מצווה.
למעשה
אין לאכול לאחר התפילה קודם קידוש היום. יש לעשות קידוש במקום סעודה על יין כשר וראוי, ואם אין יין יש לברר דין חמר מדינה. מי שצריך לשתות לפני התפילה לצורך בריאות או יישוב הדעת ישאל רב, ולא ילמד מכך היתר כללי.
מקורות
פסחים קו, א–ב. טור ובית יוסף אורח חיים סימנים רע"א, רפ"ט. שולחן ערוך אורח חיים סימן רפ"ט. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן רפ"ט. דברי הראשונים בדין טעימה קודם קידוש היום.
תגובות
הוסף רשומת תגובה