זמירות ותפילת שחרית של שבת – למה מוסיפים מזמורים?

תפילת שחרית של שבת אינה זהה לזו של יום חול. כבר בתחילתה ניכר שהשבת היא יום אחר: מתפללים בנחת, מוסיפים מזמורים בפסוקי דזמרה, ומאריכים בשבחו של הקב"ה. אין זו תוספת פיוטית בלבד, אלא סדר הלכתי ורוחני המבטא את מעלת השבת.

טעם ההוספה בזמירות

ביום חול אומרים פסוקי דזמרה בקיצור, ובשבת מוסיפים מזמורים. תוספת זו נובעת מכך ששבת היא יום של עונג לא רק בגשמיות אלא גם ברוחניות. כשם שמכבדים את השבת במאכלים ובבגדים, כך מכבדים אותה בתפילה, בשבח ובזמרה.

הלבוש מבאר שהמזמורים שנבחרו אינם מקריים: חלקם מדברים על מעשה בראשית שנשלם בשבת, חלקם קשורים למתן תורה שהיה בשבת, וחלקם מבטאים הודאה ושבח. לכן אין אומרים אותם לפי סדרם בתהלים, אלא לפי סדר רעיוני: תחילה בריאה, אחר כך תורה, ואחר כך הודאה ושבח.

המזמור "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו" — הלל הגדול — כולל כ"ו פעמים "כי לעולם חסדו", כנגד כ"ו דורות שמבריאת העולם עד מתן תורה, שבהם התקיים העולם בחסד ה' עד קבלת התורה. אחריו באים מזמורי הודאה ושבת עד "מזמור שיר ליום השבת", שיא הזמירות של שבת.

לפני "ברוך שאמר" או אחריו?

מדברי שולחן ערוך אדמו"ר הזקן עולה לכאורה שאומרים את המזמורים לאחר "ברוך שאמר", כדי שתהיה להם ברכה לפניהם ולאחריהם. אולם בפועל, בסידור אדמו"ר הזקן על פי נוסח האריז"ל, נוהגים לומר אותם לפני "ברוך שאמר", כהכנה מיוחדת לתפילת שבת. הקצות השולחן והשער הכולל דנו בשאלה מה יעשה מי שהתחיל "ברוך שאמר" לפני שאמר את המזמורים.

זמירות שבת בסעודה

לצד הזמירות שבתפילה, יש חשיבות גם לזמירות שבת בסעודה. עונג שבת נעשה במיוחד כשכל המשפחה אוכלת יחד, עונים אמן על הברכות, ומנגנים ניגוני שבת באופן המותר. הזמרה אינה מוגבלת לבית הכנסת אלא חלק מאווירת השבת בבית, ומחברת בין הלכה, משפחה וחסידות.

למעשה

יש להקפיד לומר את זמירות שבת לפי נוסח הקהילה, להגיע לתפילה בזמן, לשמור על זמני קריאת שמע ותפילה, ולא להפוך את אריכות השבת לעצלות. בבית ראוי לשלב זמירות וניגונים בסעודות שבת, כדי שהשבת תורגש גם בפה, גם בלב וגם באווירה המשפחתית.

מקורות

שולחן ערוך אורח חיים סימן רפ"א. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן רפ"א. לבוש סימן רפ"א. קצות השולחן. שער הכולל. תהלים י"ט, ל"ג, צ', צ"א, קל"ה, קל"ו, צ"ב, צ"ג.

💬 שתף בוואטסאפ