סוד מלווה מלכה — שני דינים נפרדים בסידור השולחן ובאכילה (חלק ב')
רקע — סיכום חלק א'
בחלק א' של סוגייתנו דנו בשאלה: אדם שאכל סעודה שלישית בשבת, והמשיך את סעודתו לאחר השקיעה וצאת הכוכבים, ואכל גם כזית פת — האם יצא ידי חובת סעודת מלווה מלכה?
דעת המקילים
הבאנו את דבריו של ה"אליה רבה" בסימן ש' שכותב שיצא ידי חובת סעודה רביעית. וכן הביאו את דבריו ה"ערוך השולחן" וה"באר היטב".
תוספת חזון עובדיה ח"ב
מקור נוסף שיש להוסיף: מרן הרב עובדיה יוסף בספרו "חזון עובדיה" חלק ב' מביא גם את דעת המקילים.
השאלה — מדוע צריך משהו במוצאי שבת אם כבר אכל?
היום שאלו אותי: לכאורה מדוע אמרתי אתמול שצריך לעשות גם משהו במוצאי שבת? הרי בסופו של דבר השבת יצאה. הוא אמנם המשיך לאכול והוא נמצא בתוך שבת — ויאמרו "יוצא". אבל בסופו של דבר הזמן של השבת יצא, ולכאורה בזה הוא מלווה את השבת.
פסק מרן — סידור השולחן מדין כבוד שבת
כדי להשיב על הדבר, נדייק את כל המושג של סעודת מלווה מלכה.
מרן פוסק בסימן ש':
"לעולם יסדר אדם את שולחנו במוצאי שבת, גם אם אינו רוצה אלא לאכול כזית".
מקור הדין בגמרא
המקור של הדברים זה בגמרא, מסכת שבת, דף קי"ט.
רמב"ם, בעל התניא, הגר"א
וכן הביא הרמב"ם, וכן הביא גם בעל התניא (אדמו"ר הזקן בשולחנו), שאדם צריך לסדר את השולחן במוצאי שבת.
אין חיוב על פי ההלכה לאכול כזית פת או שאר דברים במוצאי שבת. אמנם יש את שיטת הגר"א שאומר שכן יש חיוב — אבל אני מדבר על עיקר הפוסקים. עיקר הפוסקים אומרים שעיקר החיוב במוצאי שבת זה לסדר את השולחן מדין כבוד שבת.
כשם שהאדם מכבד את השבת ומסדר את השולחן לפני שהשבת באה, כך גם אדם צריך לכבד את השבת ולסדר את השולחן כששבת יוצאת.
חידוש הרב — שני דינים נפרדים
דין סידור השולחן (חובה)
גם אם נאמר שהאדם מקיים את הסעודה הרביעית כשהוא ממשיך ואוכל את סעודת מלווה מלכה לאחר השקיעה (אם כי כמו שאמרנו אתמול, עדיין הדבר צריך עיון) — בכל אופן ידי חובת סעודת מלווה מלכה שהכוונה לסדר את השולחן, את זה הוא לא יצא.
כפי שרש"י מביא: כשהמלך יוצא, בעת יציאתו מלווים אותו. את הליווי הזה — דרך סידור השולחן במוצאי שבת — הוא לא יצא ידי חובתו רק על ידי האכילה תוך כדי השבת.
פרטי הסידור — צריך להקפיד בזה:
- לשים כלים נאים
- לשים מפה חדשה
- לשתות אפילו כוס תה, אבל על דבר חדש
סוד הנשמה היתרה — מקובלים ושערי תשובה
ה"שערי תשובה" בסימן ש' מביא מהמקובלים יסוד עמוק:
הנשמה היתרה עדיין לא יוצאת בהבדלה. הזמן שהיא יוצאת זה בזמן של סעודת מלווה מלכה.
ולכן אנחנו קוראים לסעודה הזאת "מלווה מלכה" — כי בה ממש מתקיים הליווי של המלכה ביציאתה.
מדוע רק במוצאי שבת קוראים "מלווה מלכה"?
לכאורה אפשר לשאול: למה לא נקרא גם לסעודת ליל שבת "מלווה מלכה"? הרי אנחנו מלווים את המלך בכניסה וביציאה.
הביאור: אנחנו מלווים את המלך בכניסה — אבל לא בסעודה, כי איננו צועדים מיד. אנחנו מתפללים, מקבלים את השבת, מדליקים את הנרות, מכינים את השולחן — בכל הדברים האלה אנחנו מלווים את המלך.
אבל במוצאי שבת, הדבר האחרון שעושים — ושאיתו מלווים את המלך, מלווים את המלכה — זו הסעודה, כי הברכה של השבת ממשיכה ונגמרת בה.
ההידור — אכילת פת, סגולות ועצם הלוז
יש לנו אם כן שני דברים:
- דין סידור השולחן — חובה, גם אם אתה אוכל וגם אם אתה לא אוכל. כפי שהשל"ה הקדוש כותב במסכת שבת: אם אדם כבד לו לאכול, יסדר את השולחן ויאכיל אחרים וילמד דיני הסעודה.
- דין ליווי המלך באכילה — הידור. גם אם נאמר שיצא ידי חובת סעודה רביעית (כאליה רבה), ידי ליווי המלך לא יצא, כי זה מדין כבוד.
והאדם שרוצה להדר — לא רק יסדר את השולחן, אלא גם יאכל במוצאי שבת, ובזה ילווה את המלך בעת האכילה של הפת ושל הבשרים. כפי שהאריכו הפוסקים שיש בזה הרבה סגולות, ועצם הלוז נהנית מזה.
מסקנה הלכתית למעשה
גם אם אכלת אחר השקיעה — אל תרגיע את עצמך. סדר את השולחן במוצאי שבת מדין כבוד שבת. ואם תרצה להדר — שב לסעודה רביעית שלמה, ותלווה את המלכה כראוי.
ובעזרת השם נזכה להדר במצוות, ולקבל את משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן ואמן.
תגובות
הוסף רשומת תגובה