מי יבנה את בית המקדש השלישי – משיח או מן השמים?
אחת השאלות המרכזיות בענייני הגאולה היא: מי יבנה את בית המקדש השלישי? האם מלך המשיח יבנה אותו, או שמא בית המקדש ירד מן השמים בנוי ומשוכלל?
מצד אחד, בדברי הרמב”ם משמע שבניין בית המקדש תלוי במלך המשיח. הרמב”ם כותב בנוגע לסימני הזיהוי של מלך המשיח: “ואם יעמוד מלך מבית דוד… ובונה המקדש”. לפי זה, בניין בית המקדש הוא אחד מתפקידיו של מלך המשיח.
מצד שני, במקומות אחרים נאמר שבית המקדש השלישי ירד מן השמים בנוי ומשוכלל. לכאורה, יש כאן סתירה: האם מדובר בבניין בידי אדם, על ידי מלך המשיח וישראל, או בבניין שמימי היורד מוכן מלמעלה?
הרבי מבאר שאין כאן סתירה אמיתית, וישנם כמה אופנים ליישב את הדברים.
אפשרות אחת היא שבית המקדש ירד מן השמים, אך מלך המשיח יעמיד בו את הדלתות, ולכן ייקרא הבניין על שמו, משום שאין המלאכה נקראת אלא על שם גומרה. לפי זה, עיקר הבניין הוא מלמעלה, אך השלמתו נעשית על ידי משיח.
אפשרות שנייה היא שהדעות תלויות באופן הגאולה: אם הגאולה תהיה באופן של “זכו”, יהיה גילוי נעלה יותר ובית המקדש ירד מן השמים; ואם תהיה באופן של “בעתה”, יהיה הבניין על ידי מלך המשיח.
אפשרות שלישית היא שהפרטים המובאים בנבואת יחזקאל ייבנו על ידי משיח, והשלמת הבית תהיה מן השמים. אפשרות רביעית היא שמשיח יבנה את בית המקדש כולו, ולאחר מכן ירד גם בית המקדש מן השמים ויתלבש במקדש הקיים.
בעניין זה יש עומק נוסף. על הפסוק “טבעו בארץ שעריה” מובא במדרש ששערי בית המקדש טבעו ונגנזו במקומם, וכאשר ירד בית המקדש השלישי מן השמים, יעלו ויתגלו שערי המקדש ויעמידום במקומם. לכאורה, אם בית המקדש עצמו יורד מן השמים, מדוע צריכים להשתמש דווקא בשערים ש”טבעו בארץ”?
הביאור הוא שמכיוון שהקב”ה הוא תכלית הטוב, וטבע הטוב להיטיב, בוודאי רוצה הקב”ה למלא את רצונו של האדם ש”רוצה בקב שלו מתשעה קבין של חבירו”. לכן גם בבית המקדש השלישי, אף שירד מוכן מן השמים, יהיה בו העילוי של פעולת האדם — “קב שלו”. דבר זה נפעל על ידי העמדת שערי בית המקדש, שהם מעשה אדם, ועל ידי כך נעשה כל בית המקדש באופן של “קב שלו”, שהרי המעמיד את הדלתות נחשב כאילו בנאו כולו.
מכאן מובן שגם כאשר בית המקדש השלישי מוגדר כמעשה ה’ ובניין שמים, אין הדבר מנתק את חלקו של עם ישראל. אדרבה, דווקא עבודת בני ישראל במשך זמן הגלות היא שמביאה לכך שבית המקדש השלישי יהיה נצחי. זה שבית המקדש השלישי “יהיה מעשה ה’ ובנין שמים ולכן לא ישלוט בו חורבן”, הוא מפני שהוא בא על ידי מעשה ועבודת בני ישראל שלפני כן, במשך זמן הגלות.
לכן אין כאן סתירה בין בניין שמימי ובין עבודת האדם. בית המקדש השלישי הוא השילוב השלם: מעשה ה’ היורד מלמעלה, ועבודת ישראל שמכינה, משלימה ומגלה אותו בעולם.
מקורות
רמב”ם הלכות מלכים פרק יא. שו”ת הרשב”א חלק ד תשובה קפ”ז. מדרש תנחומא צו י”ד. התוועדויות תשד”מ ח”ב עמוד 1029. לקוטי שיחות חלק ל עמוד 122. ספר הגאולה ב עמוד 84.
תגובות
הוסף רשומת תגובה