למה תוקעים בשופר ולא בחצוצרה בראש השנה?
למה בראש השנה אנחנו תוקעים דווקא בשופר פשוט של איל? הרי אפשר היה לקחת חצוצרה יפה ומכובדת, או כל כלי נגינה אחר, ולעשות תקיעות מרשימות הרבה יותר… השאלה הזו נשאלה לאחרונה, והתשובה מגלה סוד עמוק על מהותו של יום הדין.
בבית המקדש תקעו גם בחצוצרות
קודם כל, צריך לדעת: דווקא בבית המקדש תקעו בחצוצרות ובשופר ביחד. כך מביאה המשנה במסכת ראש השנה, וכך נאמר בתהלים (צח, ו): "בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'" – דהיינו, לפני השם, במקדש.
במקדש תקעו בחצוצרות כמעט בכל יום, בשעת הקרבת הקרבנות. ספר החינוך (מצוה שפ"ד) מסביר את הטעם: התקיעה נועדה להזכיר לכהן לכוון את מחשבתו לקרבן, ולא להסיח את דעתו למחשבות אחרות.
אבל בראש השנה היה משהו מיוחד: החצוצרות עמדו בצדדים, והשופר עמד באמצע. מצוות היום היא בשופר, ולכן השופר תקע ארוך והחצוצרות תקעו קצר. ומחוץ למקדש – "במדינה" – תוקעים דווקא בשופר בלבד.
הגימטריא המדהימה של סימן תקפ"ו
כל דיני השופר נמצאים בשולחן ערוך אורח חיים סימן תקפ"ו. ויש כאן נקודה מופלאה: תקפ"ו בגימטריא הוא 586 – בדיוק הגימטריא של המילה שופר (ש=300, ו=6, פ=80, ר=200). כל דיני השופר מרוכזים בסימן ששמו הוא שופר!
שם כותב מרן השולחן ערוך: כל השופרות כשרים חוץ משל פרה. שופר של יעלים, של עזים, של כבשים – כשר. אבל שופר של פרה פסול, משום שהתורה קוראת לו "קרן" ולא "שופר", כדכתיב (דברים לג, יז): "כקרני ראם קרניו".
המצווה מן המובחר היא לקחת שופר של איל, להזכיר את אילו של יצחק אבינו ואת עקידת יצחק. אבל מן הדין – כל סוגי השופרות כשרים. שוב אנחנו רואים: הדגש הוא דווקא על שופר.
למה דווקא שופר? התשובה של בעל התניא
חיפשתי במפרשי המשניות והגמרא ובשולחן ערוך, ולא מצאתי התייחסות מפורשת לשאלה: מה הטעם שדווקא בשופר? הרי ברור שיש מצווה מפורשת "ותקעו בשופר", אבל מה הסיבה? הרי זה לא חוק סתם.
את התשובה מצאתי אצל בעל התניא, רבינו הזקן, בספרו ליקוטי תורה, בדרושים לראש השנה (עמוד נט'). שם הוא מסביר דבר מעניין: בראש השנה עיקר הדין הוא על הגשמיות – "כתבנו בספר חיים טובים". הדין על הנפש הוא לאחר מאה ועשרים; עיקר הדין של ראש השנה הוא איך האדם יחיה כאן, בעולם הזה, בגשמיות.
לכן בראש השנה נדרש לתקוע דווקא בשופר גשמי, של בהמה גשמית – חפץ המסמל את מיצוי הגשמיות.
ולמה לא פשוט לצעוק בלי שופר?
אפשר לשאול: הרי אם כל הכוונה של השופר היא התעוררות פנימית של הלב – בואו כולנו נבוא לבית הכנסת ונצעק! יהיו כאלה שיצעקו "שברים", יהיו כאלה שיצעקו "תרועה"… למה דווקא בשופר?
אלא שבראש השנה יש משפט – ומשפט גשמי. לכן אנחנו רוצים שהתקיעה תהיה תקיעה גשמית, מחפץ גשמי, מדבר שהוא הכי נמוך בעולם. ומהדבר הכי נמוך – אנחנו מתעוררים ותוקעים אל השם. שופר – מלשון "שפרו מעשיכם". נתעורר אל השם ונמשיך שפע גשמי לשנה טובה ומתוקה.
הסוד של שופר הפרה הפסול
וכאן בעל התניא מגלה עומק נוסף: שופר של פרה פסול לתקיעה, ושל כבשים ועזים כשר – משום שפרה היא מפני שור שבכסא הכבוד (יחזקאל א'), ופני שור מסמלים דינים. אבל כבשים, עזים ואיל מסמלים רחמים.
ואנחנו רוצים שהתקיעה הגשמית תמשיך רחמים מלמעלה – שפע בצורה של רחמים וחסד. גם בקול אפשר לשמוע את ההבדל: קול הכבש והעז עדין יותר, וקול הפרה גס ושמן וגדול.
השופר הגדול של הגאולה
ונסיים במילותיו של בעל התניא: כל זה – השופר של היום. אבל על הגאולה השלמה נאמר (ישעיהו כז, יג): "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול, ובאו האובדים מארץ אשור והנדחים מארץ מצרים, והשתחוו לה' בהר הקדש בירושלים".
אנחנו תקענו מאות ואלפים – אולי מיליונים – של תקיעות שופר. אבל אנחנו מחכים שהקדוש ברוך הוא יתקע בשופר שלו, השופר הגדול, שם אין חסד ואין רחמים – יש העצמות בכבודו ועצמו. והוא יתגלה ויגלה את כל עם ישראל בחסד וברחמים.
שנזכה עוד השנה להיות בבית המקדש ולשמוע את השופר הגדול – אמן ואמן!
בערוץ תמצאו שיעור הלכתי חדש כמעט מדי יום: פסקי הלכה מעשיים, טעמי המנהגים ומקורות מהשולחן ערוך, המשנה ברורה ופוסקי הדורות — בשפה פשוטה ומדויקת. כל שיתוף מפיץ תורה! 🌐 מאמרים ומראי מקומות: https://www.ravhaddad.com/ 💬 קבוצת "הלכה יומית" בוואטסאפ: https://chat.whatsapp.com/FA0B9GwqHh4CEAo5LUCzzF? mode=gi_t ❓ שאלה לרב: https://tinyurl.com/ravhaddad 💝 שותפות בהחזקת התורה: https://www.matara.pro/nedarimplus/online/?S=pVdy
תגובות
הוסף רשומת תגובה