למה לא מברכים את חודש תשרי? הטעמים המרתקים
למה לא מברכים את חודש תשרי? הטעמים המרתקים מאחורי המנהג
בשבת שלפני ראש השנה קורה משהו יוצא דופן: בכל שבת שלפני ראש חודש אנו נוהגים לברך את החודש הבא עלינו לטובה – אבל דווקא את חודש תשרי, החודש החשוב מכולם, אף קהילה בישראל לא מברכת. מדוע? בואו נצלול למקורות ולטעמים המרתקים.
מקור המנהג: ברכת החודש בשבת
ידוע שמברכים את החודש לפני שהחודש מגיע. המנהג הזה מוזכר כבר בראשונים: אנו רואים במחזור ויטרי, באור זרוע, בספר היראים, בשלטי גיבורים ועוד, שנהגו לברך את החודש בשבת שלפני ראש חודש.
ולמה דווקא בשבת? בסידור רב עמרם גאון רואים שנהגו להזכיר את ראש החודש בליל ראש חודש או בראש חודש עצמו. האחרונים מבארים: היות ובשבת כולם מתכנסים בבית הכנסת, לכן נהגו לברך בזמן הזה ולהזכיר שראש חודש מגיע.
עיקר הטעם הוא פשוט – להזכיר לעם: תדעו, בשבוע הקרוב הולך להגיע ראש חודש. ביום ההוא נוהגים לשנות בתפילה, להוסיף יעלה ויבוא, להתפלל מוסף, ונשים נזהרות ממלאכה. יש גם טעמים שזה כעין ההכרזה של המולד כשהיו מקדשים את הלבנה בבית הדין – אבל עיקר הטעם הוא ההכרזה.
התופעה המוזרה: תשרי בלי ברכה
והנה, בשבת מברכים שלפני ראש השנה – אף קהילה מכלל ישראל לא נוהגת להזכיר את ראש חודש תשרי. יש מקומות שבברכת חודש אלול מזכירים גם את תשרי בלשון רבים – "החודשים הבאים עלינו לטובה" – אבל ברכה עצמאית לחודש תשרי פשוט לא קיימת. מדוע?
הטעמים המרתקים
טעם ראשון: "בכסה ליום חגנו" – החודש המתכסה (שבולי הלקט, אבודרהם)
על החודש הזה נאמר "בכסה ליום חגנו". אומרת הגמרא בראש השנה (דף ח' עמוד א'): איזהו חג שהחודש מתכסה בו? הוי אומר – זה ראש השנה. כל החגים – פסח, שבועות וסוכות – אנו חוגגים כשיש לבנה. אבל החג היחיד שחל בכיסוי הלבנה הוא ראש השנה, בתחילת החודש, כשהלבנה לא נראית.
לכן אומרים הראשונים: לא רק שהלבנה מתכסה בחג הזה – אלא גם ברכת החודש מתכסה. אנו מכסים את החודש הזה, ולמה? כדי לבלבל את השטן שלא ידע מתי ראש חודש, ולא יבוא ויקטרג על ישראל ביום הדין.
טעם שני: כולם יודעים מתי ראש השנה (שער הציון)
המשנה ברורה מביא בשער הציון (סימן תקי"ז): היות וראש השנה – כולם יודעים מתי הוא חל. כבר מראש חודש אלול תוקעים בשופר, קמים לסליחות – אף אחד לא מתבלבל. כל סיבת ההכרזה היא שאנשים לא יודעים – אבל את ראש השנה כולם יודעים, ולכן אין טעם להכריז.
טעם שלישי: מברכים ראשי חודשים – לא ראשי שנים
כל מה שאנו מברכים – אנו מברכים את ראש החודש. אבל ראש השנה אינו "ראש חודש" רגיל – זהו ראש השנה, מהות שונה לגמרי. לכן ברכת החודש הרגילה אינה שייכת כאן.
טעם רביעי: החשש מבלבול בספירת השנה
בכל ראש חודש שהוא יומיים, היום הראשון הוא ל' של החודש היוצא, והיום השני הוא א' של החודש הנכנס. אבל בראש השנה זה הפוך: היום הראשון הוא כבר א' בתשרי – החודש והשנה מתחילים ביום הראשון. אילו היינו מברכים את תשרי כרגיל, אנשים עלולים לטעות ולחשוב שהשנה מתחילה רק ביום השני. כדי לא לבלבל – נהגו שלא לברך.
הטעם החסידי: הקב"ה בעצמו מברך (בעל שם טוב)
ונסיים במרומם שבטעמים, המובא בספר "היום יום" (כ"ה אלול): בעל התניא שמע בשם מורו ורבו המגיד ממעזריטש, שהוא שמע ממורו ורבו הבעל שם טוב הקדוש:
את חודש תשרי – הקדוש ברוך הוא בעצמו מברך. הקב"ה אומר "אתם ניצבים היום כולכם" ומברך את חודש תשרי, ומברכה זו אנו שואבים את הכוח לברך את שאר אחד עשר חודשי השנה כולה.
זו הסיבה הפנימית שאיננו מברכים: את החודש השביעי, המושבע במועדות ובימים טובים – הקב"ה מברך.
סיכום
המנהג שלא לברך את חודש תשרי אחיד בכל קהילות ישראל, והוא נשען על טעמים הלכתיים (החודש המתכסה, אין צורך בהכרזה), טעמים מעשיים (מניעת בלבול בספירת השנה) וטעם חסידי מרומם – הברכה של תשרי באה מהקב"ה בעצמו.
יהי רצון שנזכה לראות את הברכה הזאת בטוב הנראה והנגלה, לכתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה, וביאת משיח צדקנו בקרוב בימינו – אמן ואמן! 🍎🍯
בערוץ תמצאו שיעור הלכתי חדש כמעט מדי יום: פסקי הלכה מעשיים, טעמי המנהגים ומקורות מהשולחן ערוך, המשנה ברורה ופוסקי הדורות — בשפה פשוטה ומדויקת. כל שיתוף מפיץ תורה! 🌐 מאמרים ומראי מקומות: https://www.ravhaddad.com/ 💬 קבוצת "הלכה יומית" בוואטסאפ: https://chat.whatsapp.com/FA0B9GwqHh4CEAo5LUCzzF? mode=gi_t ❓ שאלה לרב: https://tinyurl.com/ravhaddad 💝 שותפות בהחזקת התורה: https://www.matara.pro/nedarimplus/online/?S=pVdy
#ברכת_החודש #ראש_השנה #הלכה_למעשה
תגובות
הוסף רשומת תגובה