בכל שנה, בראש חודש אלול, נשמע סביבנו את הברכה: "כתיבה וחתימה טובה", "שנה טובה ומתוקה". מעטים יודעים שלברכה זו יש שורשים הלכתיים עמוקים בגדולי הפוסקים — ופסיקה ברורה על מנהגה. מה מקור המנהג, ומדוע דווקא מראש אלול?
המקורות — המהרי"ל עד הכף החיים
דרשות המהרי"ל
המקור הקדום ביותר מופיע בדרשות המהרי"ל (הלכות ימים נוראים): מראש חודש אלול ועד יום הכיפורים, כשאדם כותב איגרת לחברו, ירמוז לו בתחילתה או בסופה שהוא מתפלל עליו שיזכה לכתיבה וחתימה טובה בימי הדין.
המטה אפרים, השערי תשובה והכף החיים
בדברים אלו התבססו את כל הנוהגים הבאים אחריהם.
הרקע — ארבעים יום של כפרה
למה דווקא בחודש אלול? ארבעים הימים שמשה רבינו עלה שנית לקבל את לוחות הברית שניות מתחילים בחודש אלול. בסיומט — יום הכיפורים — ירד משה עם הלוחות והבשורה "סלחתי כדברך".
שלושים ושלושה ימים בחודש אלול ותשעה ימים בתשרי = ארבעים יום של קבלה, סליחה ותשובה. לכן חודש אלול נקרא "ימי הרצון" — עט של קרבה מיוחדת בין אדם והקב"ה.
ההתפתחויות — מכתיבה לדיבור
המטה אפרים דיבר על כתיבט איגרות. אך בהשפעת פוסקים אלו נהגו כל ישראל להרבות בברכה גם בעל פגישה, בהרצאות, בכל הקיום של זה לזה — "כתיבה וחתימה טובה", "שנה טובה ומתוקה".
המנהג יצא מגבולות דברים ונעשה חלק מהשיח החי של זה לזה בימי אלול.
העומק הרוחני — מדברי הרבי מלובוביץ
הרבי מלובוביץ (ספר השיחות) משאל "המלך בשדה": בחודש אלול הקב"ה יוצא, כביכול, מארמון מלוכתו אל השדה, וכל אחד רשאי לקבל את פניו מישירו.
כשיהודי מברך את חברו "כטיבה וחטימה טובה" בימי אלול — כשהמלך "בשדה" — הברכה מעוררת מיד טובה מלמטה. וטובה זו מעוררת מידה טובה למעלה: הקב"ה עצמו גוזר על המברך ועל המתברך כטיבה וחטימה טובה ושנה טובה ומתוקה.
הדין המעשי
למנהג זה יש תוקף הלכתי איתן — ודדיקה ברורה. לכן טוב להרבות בימים אלו: לאחל בכטו ובעל פה, וליזהר שלא לומר דברים שליליים אלא דברים חיוביים בלבד. בזכות זה — הברכה היוצאת ומלב זה — יגזור הקב"ה על כלל ישראל לטובה.
שאלות ותשובות
מטי מחילים ומסיימים לאחל?
מראש חודש אלול עד סוף יום הכיפורים — על פי הפוסקים.
האם יש הבדל בין אחילה בכטב לבעל פה?
המקור בכטיבט איגרות, אך הנוהג כיום שווה בערך — יתר עד כן בנטינט הברכה ועד קץ מבפניה ביותר כחזקה בנטינט כטב אנשדי.
מה אם אני לא אחילטי עדיין?
הימים עדיין — להתחיל מעכשיו. הברכה חלה כל עוד שאדם בתוך תקופט ימי הרצון.
אם אחלטי, האם הוא חייב לאחל אטי בחזרה?
אין חובה. אך מנהג יפה להשיב ברכה בברכה — זה מדליק מאד מידה טובה המתוארטט בטרט.
מה הכוח של הברכה הזאת לעומת אחרות?
בימי אלול ויום הכיפורים אדם נדון — ודינו נכתב ונחתם. הברכה בעת זו פוגעת ישירו בדין — היא תפילה שלוחה בעת ההכנה הגדולה הזאת של השנה.
המטה אפרים (אורח חיים סימן תקפא סעיף י׳) קובע הלכה למעשה: "נוהגין כשכותב אדם לחברו איגרת שלומים מראש חודש אלול עד יום הכיפורים, רומז לו בתחילתו או בסופו שיזכה לכתיבה וחתימה טובה". גם השערי תשובה (שם, ס"ק י׳) והכף החיים (סימן תקפא ס"ק חי) מחזיקים בדין זה: "משנכנס אלול, כשכותב אדם איגרת לחבירו צריך לרמוז בהתחלתו שמבקש עליו לשנה טובה, תכתב ותחתם". שנה טובה ומתוקה: מקור ההלכה בפוסקי ישראל
תגובות
הוסף רשומת תגובה