מהו טל תורה שמחיה את המתים ומטהר אותם?



לאחר שהובא שהמתים שיקומו לתחייה יצטרכו לכאורה להיטהר, נתבאר שהם ייטהרו מיידית על ידי ה”טל תורה” שיחייה אותם. אך מהו “טל תורה” זה, ומדוע בכוחו לא רק להחיות את המתים אלא גם לטהר אותם מטומאתם?

בזוהר נאמר, בתרגום מארמית: “בזמן שהקב”ה עתיד להחיות את המתים, הוא עתיד להריק טל מראשו עליהם. ובטל הזה יקומו כל הגופים מעפר, זהו שכתוב ‘כי טל אורות טלך’. אלו אורות ממש מאלו האורות של מעלה שבהם עתיד להריק חיים לעולם”.

מדובר אפוא באור אלוקי נפלא, הנקרא בשם “טל” בשל עליונותו ורוממותו. בתורת החסידות מוסבר שישנו הבדל יסודי בין טל ובין גשם. הגשם תלוי, גם בגשמיות, במצב העולם. הוא נוצר ותלוי באדים שעולים מן הארץ, ולכן הוא יורד רק בתקופות מסוימות בשנה. הטל, לעומת זאת, יורד מעצמו, ללא כל פעולה מצד הארץ, ולכן הוא יורד תמיד.

בדומה לכך, גם באור האלוקי קיימות שתי דרגות כלליות. ישנו אור כזה שיש לנבראים קשר כלשהו עמו, ועבודת הנבראים יכולה להשפיע עליו במידה מסוימת. במובן זה הוא דומה לגשם: הוא יורד מלמעלה, אך תלוי גם במה שמתרחש למטה.

לעומת זאת, ישנו אור אלוקי בדרגה גבוהה ביותר, שלגביו הנבראים כלל אינם תופסים מקום, ומעשי הנבראים אינם משפיעים עליו כלל. הדוגמה לכך בגשמיות היא הטל שיורד מלמעלה, ללא תלות במה שמתרחש למטה. ולכן נקרא אור זה בשם “טל תחיה”.

בתורת הקבלה והחסידות מוסבר, שכוחם של מי החטאת — המים המעורבים עם אפר הפרה שמזים אותם על הטמא — לטהר מטומאה כה חמורה כמו טומאת מת, נובע מכך שמי חטאת אלו נקראים בלשון הזוהר “שיורי טלא דבדולחא”, שיירים של אותו “טל הבדולח”.

לפי זה מובן עומק העניין: בתחיית המתים יתגלה “טל” עליון זה בעצמו. לכן הוא לא רק יטהר מטומאת מת, אלא גם יהפוך את המת עצמו לחי.

אם השיירים של אותו טל מסוגלים לטהר מטומאת מת, קל וחומר שהטל עצמו, כאשר הוא מתגלה בשלמותו, מסוגל לטהר ולהחיות כאחד. לכן, אף שמהלך התחייה עצמו עלול לגרום לאדם שיקום להיטמא מצד עצם הלוז, הרי שהטל שגורם לתחייה — “טל תורה” — יטהר את הגוף מטומאתו.

כך נכנסות כל נשמות ישראל בטהרה לעולם שכולו טוב, קדושה וטהרה. התחייה אינה רק חזרה לחיים, אלא מעבר למציאות מזוככת יותר, שבה החיים עצמם מתגלים מכוח אור התורה העליון.

מקורות

לקו”ש חי”ח חוקת ב. כתובות קיא, ב. ילקוט שמעוני ישעיה רמז תלא. זהר חלק א קלא, א, חלק ג מט, א. לקוטי תורה דברים עג, ג.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

קידוש במקום סעודה — הטעות שכולם עושים בקידוש בית הכנסת

הפרשת חלה — היסודות שכל בית יהודי חייב לדעת

קידושא רבה — מדוע קידוש היום נקרא "הגדול"? רש"י והרשב"א מבארים

המעשה הנורא של ברכת הלבנה — הרוח שהצילה יהודי מגוי רשע | סוד הדילוגים

מדוע אין מברכים על מצוות הצדקה? — תשובת הרשב״א וסוד הגאולה

האם מותר לברך ברכת הלבנה ביום או בליל שבת?

עצרת כינוס תורה לזכר שמואל אמיתי ז״ל — "כל ישראל חברים"

מדוע מוסיפים "אחור" בברכת ההפטרה למרות שאינו בפסוק המקורי בישעיה? | "ודבר אחד מדבריך אחור"

בדין האומר "הרי את מקודשת" ולא אמר "לי" — עיון בסוגיית קידושין