האם נשים חייבות במשלוח מנות?
שאלה מעשית מאוד בדיני פורים היא האם נשים חייבות במצוות משלוח מנות. מצד אחד, מצוות פורים שייכות גם לנשים, משום שאף הן היו באותו הנס. מצד שני, בפסוק נאמר "ומשלוח מנות איש לרעהו", ויש שדייקו מלשון "איש" שאולי החיוב נאמר דווקא באנשים.
תשובה בקצרה
להלכה, נשים חייבות במשלוח מנות. לכן אישה צריכה לשלוח שתי מנות לאישה אחת. לכתחילה איש ישלח לאיש, ואישה תשלח לאישה, כדי להימנע מחששות של צניעות וספק קידושין.
הרמ"א פוסק במפורש: "ואשה חייבת במתנות לאביונים ומשלוח מנות כאיש, ואשה תשלח לאשה ואיש לאיש, אבל לא בהיפך, שלא יבוא איש לשלוח לאלמנה ויבואו לידי ספק קידושין". מדברי הרמ"א עולה בבירור שנשים חייבות במשלוח מנות, אלא שיש סדר ראוי כיצד לקיים את המצווה: איש לאיש ואישה לאישה.
אמנם הפרי חדש חלק וסבר שנשים פטורות ממשלוח מנות, משום שנאמר "איש לרעהו" — איש ולא אישה. אך רבים מן האחרונים דחו ראיה זו. שכן מצינו בכמה מקומות שהתורה משתמשת בלשון "איש" אף כאשר הדין כולל גם נשים, והלשון באה ללמד פרט מסוים ולא למעט נשים לגמרי.
נוסף לכך, נשים חייבות במצוות פורים משום שאף הן היו באותו הנס. בפורים, הנס היה קשור גם לאסתר המלכה, וכלל ישראל כולו — אנשים, נשים וטף — היה בגזירת המן וניצל ממנה. לכן אין סיבה פשוטה לפטור נשים ממצוות היום, ובפרט כאשר במגילה נאמר "קימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם", ולשון "זרעם" כוללת את כל ישראל.
יש שהוסיפו ראיה מצד ההיקש בין זכירה לעשייה: "נזכרים ונעשים". כשם שנשים שייכות בזכירת הנס, כך הן שייכות גם במעשי הפורים, ובכללם משלוח מנות ומתנות לאביונים. לכן המנהג וההלכה המקובלת היא שנשים חייבות במשלוח מנות.
עם זאת, הרמ"א מדגיש שאישה תשלח לאישה ואיש לאיש. הטעם שהביא הוא שלא יבוא איש לשלוח לאלמנה ויבואו לידי ספק קידושין. כלומר, כאשר איש שולח מתנה לאישה באופן אישי, עלולה להיווצר אי־בהירות או חשש שמא מדובר במתנה בעלת משמעות של קידושין או סבלונות. לכן תיקנו או נהגו להיזהר שהשליחה תהיה באותו מין.
יש לדון האם האיסור הוא דווקא באיש השולח לאישה, או גם באישה השולחת לאיש. מלשון הרמ"א "אבל לא בהיפך" משמע שיש להימנע משני הכיוונים, גם איש לאישה וגם אישה לאיש. אף שבמקרים מסוימים החשש אינו זהה, מכל מקום לכתחילה יש לשמור על הסדר הפשוט: איש לאיש ואישה לאישה.
ומה הדין באישה נשואה? האם משלוח המנות שהבעל שולח פוטר גם אותה? מצד אחד, הבית הוא בית משותף, ולעיתים הבעל והאישה שולחים יחד משלוח משפחתי. מצד שני, כיוון שהאישה חייבת במצווה, ראוי שתהיה לה שליחות או השתתפות ברורה במשלוח. הדרך הפשוטה היא שהמשלוח יישלח בשם שני בני הזוג, או שהאישה תשלח משלוח אחד לאישה אחרת, ובכך תקיים את המצווה באופן ברור.
בנות שהגיעו לגיל מצוות חייבות אף הן במשלוח מנות. לגבי קטנות, יש לחנכן במצוות פורים לפי גילן והבנתן, וראוי להרגילן לשלוח משלוח מנות קטן לחברה או לקרובת משפחה. כך מתחנכים לא רק לדין, אלא גם לאהבת ישראל ולשמחת פורים.
יש לשים לב שהחיוב הוא בשתי מנות לאדם אחד. לכן אישה יכולה לשלוח, למשל, מאפה ומשקה, או שני מיני מאכלים שונים, לאישה אחת. אין צורך לשלוח משלוחים רבים כדי לצאת ידי חובה, אף שהמרבה לשלוח מרבה שלום ורעות. העיקר הוא שיהיו שתי מנות ראויות ביום פורים.
השאלה האם אישה יכולה לצאת במשלוח שבעלה שלח תלויה בפרטי המציאות: האם הוא שלח גם בשמה, האם המנות שייכות גם לה, והאם המקבלת יודעת שהמשלוח הוא גם ממנה. לכתחילה, כדי לצאת מן הספק, נכון שכל אישה תדאג למשלוח אחד ברור לאישה אחרת, או תוודא שהמשלוח המשפחתי נשלח גם בשמה.
יש כאן נקודה חינוכית חשובה. משלוח מנות אינו רק חובה על הגברים. פורים הוא יום של כל ישראל, וגם נשים הן חלק מלא מקיום מצוות היום. כאשר נשים שולחות משלוח מנות זו לזו, הן מרבות שמחה, קרבה, שלום ורעות, ומגלות בפועל את חלקן בגאולת פורים.
למעשה
נשים חייבות במשלוח מנות. לכתחילה אישה תשלח שתי מנות לאישה אחת, ואיש ישלח לאיש. אישה נשואה יכולה להשתתף במשלוח המשפחתי אם ברור שהוא נשלח גם בשמה, אך טוב שתשלח משלוח אחד משלה או שתוודא שהדבר נעשה באופן ברור.
מקורות
אסתר ט, כב. רמ"א אורח חיים סימן תרצ"ה. פרי חדש שם. שבות יעקב חלק א סימן מ"ה. חתם סופר אורח חיים סימן קצ"ו. ברכי יוסף. שו"ת יעב"ץ סימן ק"כ. שו"ת בית שערים אורח חיים סימן ש"פ.
תגובות
הוסף רשומת תגובה