הסגולה ההלכתית לזכות לבנים גדולי ישראל — הבטחת המשנה ברורה

 



מאת: הרב מנחם מענדל חדאד שליט"א
בית המדרש לרבנים ולמורי הוראה — בית שמש · שכונת מגדל אור
סדרת: הלכה יומית

פתיחה — סגולה מבהילה הכתובה בפירוש בפוסקים

ברוך השם, היום בעידן ימות המשיח יש הרבה פלטפורמות שאפשר לזכות בהם את הרבים — סטטוסים, קבוצות וואטסאפ וכדומה. ובערב שבת אנחנו עדים לתופעה מעניינת — שאנשים שולחים בכל מקום את זמני השבת של אותו שבוע.

האם יש בזה עניין הלכתי? האם גם אתה צריך להקדיש זמן לשלוח לאנשים את זמני השבת?

נראה בס"ד שהדבר הזה הוא סגולה ודאית, כתובה בפירוש בפוסקים, להבטחה מבהילה — שכל ילדיו של אדם יהיו גדולי ישראל.

א. שש תקיעות שופר בערב שבת — מקור הסוגיה

מובא בשולחן ערוך אורח חיים סימן רנ"ו שבזמן המשנה והגמרא, היו תוקעים שש תקיעות בשופר במהלך יום השישי — תקיעה ראשונה בבוקר, ואחר כך בין הערביים.

זה היה סדר שלם של תקיעות, שמטרתן הייתה אחת: להודיע להמון העם ולבעלי החנויות שמתקרב זמן השבת, וצריך להתכונן לקבל את השבת.

ב. דברי הרמ"א — מנהג הגולה

הרמ"א כותב במקום שהיום, מאז שעם ישראל התפזרו בגולה, אין כבר את כל המושג של התקיעות בשופר ברחובות הערים. אבל יצרו תחליף:

"קבוצות של שליחי ציבור שהולכים כחצי שעה או שעה לפני זמן הדלקת נרות, לפני זמן כניסת שבת — ומודיעים לאנשים בחנויות: 'שבע וחצי כניסת שבת', 'חמש וחצי כניסת שבת' — ובכך הם מזכים את הרבים."

ג. הפצת זמני השבת היום — הוראה מעשית

גם בימינו, שאין לנו אפשרות לתקוע בשופר ברחובות, ולא כולם ישמעו — אנשים בבתים מסוגרים — הפוסקים כותבים שאתה מקיים את אותה ההלכה על ידי הפצת זמני השבת בכל האפשרויות הקיימות:

  • שליחת סטטוס בוואטסאפ
  • שליחה בקבוצות
  • בערים חרדיות (כמו בית שמש), על ידי צופרים ומנגינות לפני כניסת השבת — שמזכירים שעוד רבע שעה כניסת שבת
  • שינון אישי של זמני השבת כדי לענות מיד לכל שואל ברחוב

על ידי זה — מקיימים את ההלכה בשולחן ערוך שתוקעים בשופר ומזכירים לאנשים את כניסת השבת.

ד. הבטחת המשנה ברורה — דברים מבהילים

הדבר המעניין עוד יותר — שהמשנה ברורה כותב על אותם חבורות שמפיצים את זמני השבת דברים מבהילים:

"היות והם מזכים את ישראל לאביהם שבשמיים — יזכו עבור זה המתחזקים תמיד במצווה זו לבנים גדולי ישראל."

זאת אומרת: יש לנו כאן סגולה והבטחה מהמשנה ברורה — שכל אלו שמזכים את הרבים ואומרים מתי זמני השבת, יזכו לבנים גדולי ישראל.

שימו לב לדיוק הלשון: לא "לבן גדול בישראל" — אלא "לבנים גדולי ישראל". כלומר, כל ילדיהם יהיו גדולי ישראל.

ה. הראיה משער הציון — סיפור אלקנה ושמואל

השער הציון מביא ראיה נוספת מהתנ"ך:

אנחנו רואים שאלקנה, בזמן בית המקדש, היה מכוון אנשים ומראה להם את הדרך לבית המקדש — היה מסביר לעולי הרגל איך להגיע, ומזכה את הרבים לעלות לרגל.

אומר השער הציון: היות והוא כיוון אנשים וזיכה את הרבים לעלות לבית המקדש — הוא זכה ויצא ממנו שמואל הנביא.

ועל אחת כמה וכמה — אלו שמזכים את הרבים בכל ערב שבת ומודיעים מתי זמני השבת — שיזכו לבנים גדולי ישראל.

ו. הוראה מעשית

לכן הדבר הזה מאוד חשוב:

  1. אם יש לך זמן פנוי — תשנן בעצמך את זמני השבת. כך אם תראה אדם ברחוב והוא ישאל אותך מתי כניסת השבת, תוכל לענות מיד באיזו שעה, בלי לפתוח טלפון או לוח שנה.
  2. אם אפשר — לעלות ולהפיץ את הדבר בקבוצות, ברחוב, ובכל אמצעי אפשרי. זה דבר נעלה.

ז. חידוש הרב משה בורכוב — מצוות שאין להן שיעור

נסיים בחידוש מעניין שאמר ידידנו האברך היקר רבי משה בורכוב, שמגיע מדי יום לשמוע את דבר ההלכה.

הוא אמר לאור דברינו: יש כלל שלא מברכים על מצוות כיבוד הורים — היות ואין לזה שיעור. וכפי שאמרו לאמא של רבי טרפון: שאפילו אם הוא יעשה את אותו מעשה אלף פעמים — הוא עדיין לא יגיע לחצי ממדרגת כיבוד הורים.

לכן הברכה כאן היא לא ברכה שלמה, ולא מברכים עליה.

רבי משה הוסיף ואמר: אולי לכן גם לא מברכים על מצוות האמונה והידיעה בהשם.

הרי יש לנו שבע מצוות מדאורייתא שאדם מחויב בהן תמיד, ואחת מהן היא להאמין בהשם. אז למה לא מברכים עליה?

כי באמת, באמונה בהשם ובידיעה בהשם — אין לזה גבול. ולכן גם בזה לא מברכים — כי אין לזה שיעור, ואין לתאר עד כמה אדם צריך להשקיע להאמין בהשם ולהעמיק בזה.

ח. סיום

ובזכות שאדם יחזק את האמונה וילמד על המציאות של השם, ועל כך שהוא משגיח על כל נברא ונברא — נזכה לקיום הייעוד:

"וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (ישעיהו י"א, ט')

בגאולה השלמה, במהרה בימינו. אמן ואמן.

טבלת סיכום מעשי

נושאהלכהמקור
תקיעות שופר בערב שבתשש תקיעות בזמן המשנהשו"ע או"ח רנ"ו
מנהג הגולהשליחי ציבור מודיעים זמני שבתרמ"א שם
הוראה לימינוהפצה בכל אמצעי אפשרימשנה ברורה שם
הסגולהבנים גדולי ישראל — כל הילדיםמשנה ברורה שם
ראיה מהתנ"ךאלקנה זכה לשמואלשער הציון שם
אמונה וכיבוד הוריםאין ברכה — כי אין שיעורחידוש הרב משה בורכוב

מקורות והערות

  1. עיון בסוגיית הפצת זמני השבת — שיעור הלכה יומית מאת הרב מנחם מענדל חדאד שליט"א, בית המדרש לרבנים ולמורי הוראה, בית שמש, שכונת מגדל אור.
  2. שולחן ערוך אורח חיים סימן רנ"ו סעיף א' — סדר שש תקיעות השופר בערב שבת בזמן המשנה והגמרא.
  3. מטרת התקיעות — להודיע להמון העם ולבעלי החנויות שמתקרב זמן השבת. ראה גם משנה שבת פרק י"ח.
  4. רמ"א, אורח חיים סימן רנ"ו — שינוי המנהג בגולה: שליחי ציבור מודיעים על כניסת השבת.
  5. הוראת הפוסקים לימינו — הפצת זמני השבת בכל אמצעי אפשרי נחשבת המשך ההלכה.
  6. צופרי השבת בערים חרדיות — כדוגמת בית שמש, ירושלים, בני ברק — מהווים תחליף מודרני לתקיעות השופר.
  7. משנה ברורה, סימן רנ"ו ס"ק ב' (הציטוט המדויק יש לאמת במהדורה מודפסת) — דברים מבהילים על הסגולה לבנים גדולי ישראל.
  8. דיוק לשון המשנה ברורה — "לבנים גדולי ישראל" בלשון רבים, לא "לבן גדול בישראל".
  9. שער הציון, סימן רנ"ו (הציטוט המדויק יש לאמת במהדורה מודפסת) — ראיה מאלקנה ושמואל הנביא.
  10. סיפור אלקנה — מקורו במדרש על שמואל א' פרק א'; ראה גם פסיקתא רבתי וילקוט שמעוני שמואל א'.
  11. הוראה מעשית — שינון אישי של זמני השבת + הפצה ציבורית.
  12. מצוות כיבוד הורים — דין שאין לה שיעור; ראה קידושין ל"א ע"ב, סיפור אמו של רבי טרפון.
  13. חידוש הרב משה בורכוב שליט"א — אברך מבית המדרש, נאמר בעל פה בעת השיעור (תאריך 25 ביוני 2026).
  14. שבע מצוות מדאורייתא תמידיות — האמונה בהשם, אחדות השם, אהבת השם, יראת השם, לא לתור אחר הלב והעיניים, זכירת יציאת מצרים. ראה ספר חרדים, ושערי תשובה לרבנו יונה.

הערה על אמינות המקורות: הציטוטים מס׳ 2, 4, 7, 9 הם מקורות מפורשים שנזכרו בשיעור — הלשון המדויקת של המשנה ברורה ושער הציון יש לאמת במהדורה מודפסת. הציטוטים מס׳ 3, 5, 6, 8, 10, 11, 12, 14 הם הפניות סטנדרטיות לעיון נוסף. הציטוט מס׳ 13 הוא חידוש שנאמר בעל פה על ידי הרב משה בורכוב שליט"א בעת השיעור.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

קידוש במקום סעודה — הטעות שכולם עושים בקידוש בית הכנסת

הפרשת חלה — היסודות שכל בית יהודי חייב לדעת

קידושא רבה — מדוע קידוש היום נקרא "הגדול"? רש"י והרשב"א מבארים

המעשה הנורא של ברכת הלבנה — הרוח שהצילה יהודי מגוי רשע | סוד הדילוגים

מדוע אין מברכים על מצוות הצדקה? — תשובת הרשב״א וסוד הגאולה

האם מותר לברך ברכת הלבנה ביום או בליל שבת?

עצרת כינוס תורה לזכר שמואל אמיתי ז״ל — "כל ישראל חברים"

מדוע מוסיפים "אחור" בברכת ההפטרה למרות שאינו בפסוק המקורי בישעיה? | "ודבר אחד מדבריך אחור"

בדין האומר "הרי את מקודשת" ולא אמר "לי" — עיון בסוגיית קידושין