"עולם כמנהגו נוהג" ותכלית ימות המשיח (רמב"ם פרק יב · סיום)



נספח: הלכות מלך המשיח לרמב"ם · פרק יב (סיום)

פתיחה

בפרק האחרון מבאר הרמב"ם כיצד תהיה הנהגת העולם בימות המשיח, ומדוע השתוקקו חכמי ונביאי ישראל לימים אלו. בכך נחתם הספר כולו.

א. עולם כמנהגו נוהג

"אַל יַעֲלֶה עַל הַלֵּב שֶׁבִּימוֹת הַמָּשִׁיחַ יִבָּטֵל דָּבָר מִמִּנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם, אוֹ יִהְיֶה שָׁם חִדּוּשׁ בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית — אֶלָּא עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר בִּישַׁעְיָה 'וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ' — מָשָׁל וְחִידָה" (הלכות מלך המשיח פי"ב, א).

הנמשל: שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי האומות המשולים לזאב ולנמר, ויחזרו כולם לדת האמת, ולא יגזלו ולא ישחיתו. השינוי העיקרי — שמלכות ישראל תמלוך והמקדש ייבנה.

ב. סדר הדברים — לא נדע עד שיהיו

בתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג, ואליהו הנביא יבוא לבשר. אך: "וְכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן — לֹא יֵדַע אָדָם אֵיךְ יִהְיוּ עַד שֶׁיִּהְיוּ. שֶׁדְּבָרִים סְתוּמִין הֵן אֵצֶל הַנְּבִיאִים, וְגַם הַחֲכָמִים אֵין לָהֶם קַבָּלָה בִּדְבָרִים אֵלּוּ" (פי"ב, ב).

ומדגיש הרמב"ם: אין סדר התרחשות הדברים ולא דקדוקיהם עיקר בדת, ואין לאדם להאריך במדרשות ובאגדות בעניינים אלו ולעשותם עיקר. וכן אין לחשב את הקץ, וכמאמר חכמים: "תִּפַּח רוּחָם שֶׁל מְחַשְּׁבֵי קִצִּין" (סנהדרין צז, ב), מפני שהיו אומרים: כיוון שהגיע הקץ ולא בא — שוב לא יבוא. אלא לעולם יחכה ויאמין בכללות הדבר — שמשיח יבוא, וביאתו יסוד בתורה.

ג. תכלית ההשתוקקות — "כדי שיהיו פנויין בתורה"

מדוע השתוקקו כל החכמים והנביאים לימות המשיח? מבאר הרמב"ם (בהלכות תשובה): "כְּדֵי שֶׁיָּנוּחוּ מִמַּלְכֻיּוֹת שֶׁאֵינָן מַנִּיחוֹת לָהֶן לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת כַּהֹגֶן, וְיִמְצְאוּ לָהֶם מַרְגּוֹעַ, וְיִרְבּוּ בַּחָכְמָה — כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא" (הלכות תשובה פ"ט, ב). לא תאוות שלטון ולא תענוגות, אלא ההזדמנות לקיים תורה ומצוות בשלמות וללא הפרעה.

ד. הסיום — "לדעת את ה'"

"וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן לֹא יִהְיֶה שָׁם לֹא רָעָב וְלֹא מִלְחָמָה, וְלֹא קִנְאָה וְתַחֲרוּת... וְלֹא יִהְיֶה עֵסֶק כָּל הָעוֹלָם אֶלָּא לָדַעַת אֶת ה' בִּלְבַד. וּלְפִיכָךְ יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל חֲכָמִים גְּדוֹלִים, וְיוֹדְעִים דְּבָרִים הַסְּתוּמִים, וְיַשִּׂיגוּ דַּעַת בּוֹרְאָם כְּפִי כֹּחַ הָאָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: 'כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים'" (הלכות מלך המשיח פי"ב, ה; ישעיה יא, ט).

כשם שקרקעית הים מכוסה ובטלה במים, כך העולם כולו יתמלא בידיעת ה' ובהרגשה אלוקית מוחשית. ובכך נחתם הספר כולו.

סיכום

ימות המשיח אינם שינוי בטבע העולם — "עולם כמנהגו נוהג" — אלא השבת מלכות ישראל ובניין המקדש. סדר הדברים לא יוודע עד שיתרחש, ואין לחשב קצים. ותכליתם: שינוחו ישראל מן השעבוד ויהיו פנויין לתורה, עד ש"לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד".

מקורות

רמב"ם הלכות מלך המשיח פי"ב, א–ה; הלכות תשובה פ"ט, א–ב. ישעיה יא, ט; צפניה ג, ט; סנהדרין צז, ב; ברכות יז, א. פירוש 'דרך המלך' (משיחות הרבי מליובאוויטש).

מעובד מתוך הספר "אמונה · ביטחון · גאולה — במקורות חז"ל ובראי החסידות".

בכך נשלם הספר כולו — שלוש הסוגיות (אמונה · ביטחון · גאולה) והנספח. "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

קידוש במקום סעודה — הטעות שכולם עושים בקידוש בית הכנסת

הפרשת חלה — היסודות שכל בית יהודי חייב לדעת

קידושא רבה — מדוע קידוש היום נקרא "הגדול"? רש"י והרשב"א מבארים

המעשה הנורא של ברכת הלבנה — הרוח שהצילה יהודי מגוי רשע | סוד הדילוגים

מדוע אין מברכים על מצוות הצדקה? — תשובת הרשב״א וסוד הגאולה

האם מותר לברך ברכת הלבנה ביום או בליל שבת?

עצרת כינוס תורה לזכר שמואל אמיתי ז״ל — "כל ישראל חברים"

מדוע מוסיפים "אחור" בברכת ההפטרה למרות שאינו בפסוק המקורי בישעיה? | "ודבר אחד מדבריך אחור"

בדין האומר "הרי את מקודשת" ולא אמר "לי" — עיון בסוגיית קידושין