הרב מנחם מענדל חדאד | הלכה, שו"ת, חסידות

בס"ד כרפס בליל הסדר הוא אחד מסימני ליל הסדר המוכרים, אך רבים תוהים: האם אפשר לאכול בננה כרפס? ומדוע בכלל נוטלים ידיים לפני כרפס – מה שנקרא אורחץ ? במאמר זה נסביר את ההלכות הנוגעות לכרפס בפסח, נטילת ידיים לפניו, ומה מותר ואסור לקחת ככרפס בהגדה של פסח. נטילת ידיים לפני הכרפס – למה עושים את זה? בשלב האורחץ שבסדר פסח, לאחר הקידוש, נוטלים ידיים ללא ברכה . הסיבה לכך מבוארת בסימן קנ"ח בשולחן ערוך: כל מאכל שמטובל באחד משבעת המשקים – שראשי התיבות שלהם הם יד שחת דם (יין, דבש, שמן, חלב, טל, דם, מים) – טעון נטילת ידיים מחשש טומאה. יש מחלוקת ראשונים האם תקנה זו נוהגת בזמן הזה, אך העיקר להלכה הוא שהתקנה עדיין קיימת. עם זאת, מכיוון שכולנו טמאי מת בעקבות חורבן בית המקדש, אין מברכים על הנטילה – אך כן מקיימים אותה כמנהג. מה זה כרפס ומה המשמעות שלו? הכרפס הוא ירק שנאכל בתחילת הסדר, לפני הסעודה. האותיות כרפס מרמזות לאותיות ס' פרך – רמז לשישים ריבוא (600,000) בני ישראל שסבלו מעבודת פרך במצרים. מטרת אכילת הכרפס היא לעורר את הילדים לשאול : בדרך כלל אוכלים ירק בתוך הסעודה, ו...

בס"ד לקראת חג השבועות – חג מתן תורה – נהוג לשקוד על לימוד התורה בליל החג ולהישאר ערים עד עלות השחר, ולאחר מכן לטבול במקווה כפי שמעריך הארי הקדוש. להלן משל יפה מפי המגיד מדובנא, שבו הסביר לגאון מווילנא את מעלת לימוד הגמרא לעומת אמירת התיקון – ולמסקנה ההלכתית-מנהגית הנובעת ממנו. המנהג ועיקרו אנו מתקרבים לחג מתן תורה, חג השבועות. מנהג ישראל קדמון הוא, כפי שדיברנו בימים האחרונים, לאמור תיקון ליל שבועות בליל החג ולהישאר ערים עד עלות השחר – ואז לטבול במקווה כפי שמורה הארי הקדוש בתיקון זה. הסיפור – הגאון מווילנא והמגיד מדובנא היום אני רוצה לספר לכם סיפור מיוחד המסופר על הגאון מווילנא ותלמידו המגיד מדובנא . המגיד מדובנא ראה את הגאון בליל חג השבועות קורא את התיקון. המגיד עצמו ישב ולמד גמרא. שאל אותו הגאון: "מדוע אתה יושב ולומד גמרא? אינך לומד כמוני את התיקון?" אמר לו המגיד: "אמשול לך משל. למה הדבר דומה?" המשל – החתן והחנות היה חתן צעיר שהגיע לחמיו לאחר חתונתו. אמר לו החמיו: "מדוע אינך עוסק בסחורה? אתה נשוי כבר – לך, התעסק, מכור דברים....

בס"ד אנו מתקרבים לחג השבועות – חג מתן תורה. מנהג עתיק ורם-מעלה הוא לשקוד על לימוד התורה כל ליל החג, על פי הסדר שתיקן רבינו האר"י הקדוש ושנתפרסם בספר השל"ה הקדוש. להלן נסקור את מעלת המנהג ונביא את המעשה הנורא שאירע למרן הבית יוסף ורבי שלמה הלוי אלקבץ. ספר השל"ה הקדוש ומסכת שבועות רבינו ישעיה הלוי הורוביץ (השל"ה הקדוש) חיבר בספרו הנודע עשרה מסכתות, ובהן מסכת שבת, מסכת חולין ומסכת שבועות. בכל מסכת הוא מביא את עיוני המסכת על פי הנגלה ועל פי הנסתר . במסכת שבועות, בפתח דבריו, הוא מדגיש עד כמה חשוב וקדוש להישאר עֵרים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה כל הלילה . אין הכוונה ללימוד סתמי בלבד, אלא ל תיקון מיוחד שסידרו הראשונים, הבנוי מחמשת חומשי התורה, מן הנביאים, מן הכתובים, מן המשניות וממגילת האזהרות לרבי שלמה אבן גבירול. תיקון זה נועד להכין את הנשמה לקבלת התורה מחדש בכל שנה, כשם שישראל התקדשו לפני מתן תורה בסיני. המעשה הנורא – מרן הבית יוסף ורבי שלמה אלקבץ השל"ה מביא סיפור מעשה נורא ונפלא אשר אירע ל מרן רבי יוסף קארו (בעל ה בית יוסף והשולחן ערוך) ו...

בס"ד ב"ה | כ"ב תמוז, תשפ"ג – שנת הקהל שאלה בנוגע לשאלתכם: הרבי הורה ופירסם לעסוק בלימוד בית הבחירה בכלל, ובפרט בימי בין המצרים שאז רגש החורבן גובר, ולכן יש להוסיף בבנינו – ע"י הלימוד בהלכות המקדש. הוראת הרבי – לימוד הלכות בית הבחירה וקיים בעצמו – הרבי. הוראה זו, והיה מוסר שיחות ומבאר את הלכות הרמב"ם ומסכת תמיד ומדות וכו' בעומק נפלא. וב"ה איגדו שיחותיו לספר הנקרא בשם: "חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה" . ולהעיר שבלקו"ש חלק י"ח (עמ' 411 ואילך) מחדש ומוכיח ע"פ דין, שכאשר אדם לומד ועוסק בהלכות בניין המקדש, אזי אינו רק שע"י זה עושה זכר למקדש או ממהר ומזרז בנייתו. לימוד כבנייה ממש – חידוש הרבי אלא שבעצם הלימוד, הרי הוא בונה את בית המקדש. וכמודגש בלשון הפסיקתא, ויק"ר, ויל"ש: "הואיל ואתם מתעסקים בו כאילו אתם בונים אותו (בו)." ובמנחות (קי,א): "אלו ת"ח העוסקין בהלכות עבודה מעלה עליהם הכתוב כאלו נבנה מקדש בימיהם". אלא, שמכיוון שהתוצאות הגשמיות מזה שעוסקין מתג...