האם תתקיים מצוות פרו ורבו לאחר תחיית המתים?



אחת השאלות המעניינות בנוגע לעולם שלאחר תחיית המתים היא האם תתקיים אז מצוות “פרו ורבו”. הרי אם לאחר התחייה לא תהיה עוד מיתה, וכל ישראל יקומו לחיים נצחיים, יש מקום לשאול האם עדיין יהיה צורך בקיום מצווה זו.

בספר “דברי יציב” מובאות שתי דעות שמקורן במדרש. לפי הדעה הראשונה לא תתקיים לאחר תחיית המתים מצות “פרו ורבו”. הטעם לכך הוא, שמצווה זו נאמרה בגלל טעם מסוים, כנאמר בפסוק: “ומלאו את הארץ וכבשוה” (בראשית א, כח). לכן יש לקיים מצווה זו כל עוד אנשים מתים ויש צורך באנשים חדשים שימלאו את הארץ.

ומכיוון שלאחר התחייה לא ימותו אנשים יותר, ואף יהיה ריבוי גדול של בני אדם על פני כדור הארץ – בהתחשב בכך שיקומו כל המתים מבני ישראל, שהרי “כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא” – שוב לא יהיה צורך בקיום המצווה.

לפי זה מבואר הנאמר במסכת ברכות, שכאשר ביקשו מרב המנונא לשיר בחתונת בנו של רבינא, אמר: “ווי לן דמיתנן, ווי לן דמיתנן” – אוי לנו שנמות, אוי לנו שנמות. אמנם מובא שם שהיה זה על מנת למנוע קלות ראש חלילה, אך לפי ההסבר האמור מובן שכוונתו של רב המנונא הייתה גם לרמוז שאנו מצפים לגאולה, שאז לא ימותו, ואז לא נצטרך לחתונה במובן זה. אם כן, עצם הצורך בחתונה אינו שמחה שלמה.

לעומת זאת, ישנה דעה שנייה במדרש, שלפיה תתקיים מצוות “פרו ורבו” גם לאחר התחייה. לפי דעה זו, מצווה זו אינה תלויה כלל בעניין הפטירה. שהרי עוד לפני האכילה מעץ הדעת, ולפני שנגזרה מיתה על האדם, כבר היה האדם מצווה במצווה זו, ללא הגבלה במספר קצוב של בני אדם. ואם כן, גם לאחר התחייה תמשיך להתקיים מצווה זו.

אמנם קשה על דעה זו, שהרי נאמר: “אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף”, ואם כן לאחר ביאת משיח יהיה זה לאחר שיסתיימו כל הנשמות. אך בעלי התוספות כבר נדרשים לשאלה זו, ומתרצים: “שמא יש לומר גוף חדש ונשמות חדשים יהיו”.

בגמרא ישנה ראיה לכך שלא תתקיים מצוות פרו ורבו בזמן התחייה. וכך נאמר שם: “העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתייה, ולא פריה ורבייה ולא משא ומתן… אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה”.

אבל לדעת הרמב”ם, כלל לא מדובר בעולם התחייה, אלא הכוונה היא לזמן שבו הנשמה נמצאת בגן עדן, כנשמה ללא גוף, ולא על זמן התחייה. ואילו בזמן התחייה, לדעת הרמב”ם, אכן יתקיים פרייה ורבייה.

אך הרבי מלך המשיח מביא פוסקים ומפרשים רבים החולקים על הרמב”ם בעניין זה – הראב”ד, הרמב”ן, השל”ה, האדמו”ר הזקן ועוד – ולפיכך הוא מכריע כי אכן דברי הגמרא האלו מוסבים על התקופה שלאחר תחיית המתים, ובאמת לא תתקיים אז פרייה ורבייה.

מקורות

שו”ת דברי יציב יו”ד סי’ ק”י. מדרש שוחר טוב תהלים מזמור קמ”ו אות ד’. ע”ז ה, א ותוד”ה “אין בן דוד” שם. ברכות יז, א. לא, א. רמב”ם הלכות תשובה פ”ח ה”ב. אגרת תחיית המתים פ”ד. שו”ת חת”ס ח”ז סימן ל”ד. אג”ק כ”ק אד”ש ח”ב עמ’ עו והערה 23 שם.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

קידוש במקום סעודה — הטעות שכולם עושים בקידוש בית הכנסת

הפרשת חלה — היסודות שכל בית יהודי חייב לדעת

קידושא רבה — מדוע קידוש היום נקרא "הגדול"? רש"י והרשב"א מבארים

המעשה הנורא של ברכת הלבנה — הרוח שהצילה יהודי מגוי רשע | סוד הדילוגים

מדוע אין מברכים על מצוות הצדקה? — תשובת הרשב״א וסוד הגאולה

האם מותר לברך ברכת הלבנה ביום או בליל שבת?

עצרת כינוס תורה לזכר שמואל אמיתי ז״ל — "כל ישראל חברים"

מדוע מוסיפים "אחור" בברכת ההפטרה למרות שאינו בפסוק המקורי בישעיה? | "ודבר אחד מדבריך אחור"

בדין האומר "הרי את מקודשת" ולא אמר "לי" — עיון בסוגיית קידושין