מדוע לימוד הלכות בית הבחירה נחשב כבנין בית המקדש?
בניין בית המקדש השלישי אינו רק עניין שמצפים לו בעתיד. גם בזמן הגלות קיימת דרך ממשית להיות שותפים בבניין הבית: לימוד צורת הבית והלכות בית הבחירה.
במדרש מובא שהקדוש ברוך הוא אמר ליחזקאל: “ובשביל שבני נתונים בגולה יהיה בנין ביתי בטל? גדול קרייתה בתורה כבנייתה. לך אמור להם שיתעסקו לקרות צורת הבית בתורה ובשכר קריאתה אני מעלה עליהם כאילו הם עוסקים בבניין הבית”.
דברי המדרש מגלים יסוד גדול: גם כאשר עם ישראל נמצא בגלות ואין אפשרות מעשית לבנות את בית המקדש בפועל, אין פירוש הדבר שבניין הבית בטל. לימוד ענייני המקדש נחשב כבניין, מפני שהתורה אינה רק זיכרון או תיאור היסטורי, אלא כוח שפועל במציאות.
לכן לימוד הלכות בית הבחירה אינו לימוד תיאורטי בלבד. כאשר יהודי לומד את צורת הבית, את כלי המקדש, את סדרי העבודה ואת קדושת המקומות, הוא מכניס את בית המקדש לתוך חייו ולתוך תודעתו. בכך הוא משתתף בבניין הבית עוד לפני שנראה הבניין בעיני בשר.
עניין זה מתאים במיוחד לבית המקדש השלישי. מצד אחד, הוא יהיה מעשה ה’ ובניין שמים. מצד שני, הוא בא על ידי עבודת בני ישראל במשך זמן הגלות. עבודת הגלות — התורה, המצוות, הציפייה, הלימוד וההכנה — היא זו שמביאה את גילוי המקדש באופן נצחי.
מכאן מובן מדוע יש חשיבות מיוחדת לעיסוק בהלכות בית הבחירה. הלימוד יוצר כלי פנימי לקבל את הגאולה. מי שלומד את ענייני המקדש אינו רק ממתין לבית המקדש, אלא חי כבר עכשיו עם מציאות המקדש.
גם בנוגע לעתיד, מצינו שעם ישראל יעלה לבית המקדש לא רק בשלושת הרגלים. במדרש נאמר: “כשיגיע הקץ אני בונה אותו ואין אתם עולים שלשה פעמים שנה אלא כל חודש וחודש ובכל שבת ושבת אתם עתידים להיות עולים שם כמו שנאמר והיה מידי חודש בחודשו ומידי שבת בשבתו”. כלומר, הקשר לבית המקדש בגאולה יהיה תדירי וחי הרבה יותר.
לכן העבודה כעת היא ברורה: ללמוד, לעיין, להכיר את צורת הבית ולהחדיר את עניינו בתוך החיים. לימוד זה אינו תחליף לבניין המקדש, אלא הדרך שבה אנו נעשים שותפים בבניינו ומזרזים את גילויו בפועל ממש.
מקורות
מדרש תנחומא צו י”ד. רמב”ם הלכות בית הבחירה. לקוטי שיחות חלק ל עמוד 122. מדרש פסיקתא רבתי פרשה א פסקה ב. ישעיה סו, כג.
תגובות
הוסף רשומת תגובה