האם חייב לברך ברכת המזון מתוך הסידור? — סגולת התשב"ץ והאות פ' החסרה
ברכת המזון מתוך הסידור ?— סגולת התשב"ץ והאות פ' החסרה
פתיחה — מקור ברכת המזון בתורה
בספר דברים (פרק ח' פסוק י') נאמר:
"וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ"
מכאן למדו שמהתורה יש מצוות עשה לברך לאחר אכילת המזון — לאחר אכילת פת ופירות משבעת המינים, דברים שמשביעים את האדם.
יש כאן מצוות עשה מן התורה: לברך ולהודות לה' על מה שאכלנו ושבענו.
א. מבוא לספר החינוך
יש ספר נפלא שנקרא ספר החינוך. מיוחס לרבנו אהרן הלוי, הרא"ה הלוי מברצלונה, מתקופת הרשב"א — אחד מגדולי הראשונים. הוא כתב את הספר הזה לבנו.
בהקדמת הספר הוא כותב סיפור מרגש: בשבתות, אחר הצהריים, הבן היה מבזבז את הזמן בטיולים עם חברים. אמר לו אביו:
"בוא, אכתוב לך ספר שמוציא את כל המצוות מפרשיות התורה — עם הטעמים, עם הדינים."
וכך מנה את כל תרי"ג המצוות מכל חמישה חומשי תורה, מאריך בטוב טעם.
באמת שווה לכל אחד שכל שבוע יפתח את הספר הזה ויהנה מהאוצר הגנוז והמתוק שיש שם.
ב. מצווה תל"ד — תודה לה'
בפרשת עקב מובאת מצוות העשה של ברכת המזון. ספר החינוך מונה את המצווה הזו במצווה תל"ד — וסימנך "תודה לה'".
כשאדם אוכל ושבע — הוא צריך להודות לה' על המזון שאכל ושבע ממנו.
ג. הרחבת חז"ל — ברכות אחר כל המאכלים
חז"ל באו ואמרו: לא רק לאחר אכילת פת ופירות משבעת המינים מברכים — אלא לאחר אכילת כל שאר המאכלים:
- גם אחר אכילת וופלים
- גם לאחר שתיית מים
על הכל אדם צריך לברך ולהודות לה'.
ד. ברכות לפני האכילה — קל וחומר
ולמדו חז"ל קל וחומר: אם אחרי האכילה מברכים — כל שכן שלפני האכילה צריך לברך, ולבקש ולהודות לה' על המאכל.
יש גם טעם נוסף, שנאמר בתהלים (כ"ד, א'):
"לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ"
מכאן רואים שכל דבר בעולם הזה שייך לה' יתברך. וכשאתה לוקח אפרסק, נקטרינה, מלון, אבטיח, תפוח ורוצה לאכול — כשאתה עושה ברכה, אתה כביכול נוטל רשות מהקדוש ברוך הוא ומבקש ממנו רשות לאכול ולשבוע.
לכן גם מברכים לפני האכילה.
ה. השאלה ההלכתית — האם חייב מתוך הסידור?
יש שאלה שקיבלתי: האם יש חובה לברך את ברכת המזון — שהיא מצוות עשה מהתורה — מתוך הסידור, מתוך הכתב?
התשובה ההלכתית: אין חובה.
אמנם זו מצוות עשה מהתורה, אבל אם בירכת אותה אפילו בעל פה — יצאת ידי חובה.
ו. הסגולה הראשונה — עשירות לזהיר בברכת המזון
אם כי ספר החינוך במצווה תל"ד מביא דבר חשוב מאוד:
"הזהיר בברכת המזון — זוכה לכך שמזונותיו לא יבטלו ממנו ולא יחסכו ממנו."
לכן כשאתה זהיר בברכת המזון ומברך אותה מבפנים (מתוך הסידור) — ממילא אתה זוכה לכך שיהיה לך עשירות גדולה, כפי שגם עוד מפרשים כותבים.
ז. הסגולה השנייה — סוד האות פ' החסרה (תשב"ץ קטן)
יש דבר מעניין ביותר שכותב בספר תשב"ץ קטן: בברכת המזון אנחנו רואים שיש את כל אותיות האלפבית — חוץ מהאות פ'.
למה זה?
כי יש מלאך המוות שהשם שלו עם פ' — יש לו כמה שמות, ובכל שם הוא נגמר באות פ'. (לא נגיד את שמו.)
מי שרוצה יכול להסתכל בתשב"ץ — וגם זה מובא בעוד כמה ראשונים, ברוקח.
אומר התשב"ץ:
"האדם שמברך את ברכת המזון בכוונה — זוכה לכך שמלאך המוות לא ישלוט בו."
לכן חסרה האות פ' בברכת המזון. כשאתה מברך מבפנים, כשאתה מברך עם כוונה — אז מלאך המוות לא שולט בך.
ח. סיום — סעודת הלווייתן ושור הבר
יהי רצון שעל ידי ההידור בקיום המצוות, ובמיוחד על ידי זה שנברך את ברכת המזון מבפנים, מתוך הסידור — נזכה בעזרת השם לסעודה הגדולה, סעודת הלווייתן ושור הבר. שם יהיו כל המעדנים מצויים כעפר, בגאולה השלמה. אמן ואמן.
טבלת סיכום מעשי
| נושא | הלכה / סגולה | מקור |
|---|---|---|
| מקור ברכת המזון | מצוות עשה מהתורה | דברים ח', י' |
| חובת ברכה אחרי כל מאכל | כן — כולל מים | חז"ל |
| ברכה לפני האכילה | קל וחומר | תהלים כ"ד, א' |
| ברכה מתוך הסידור | לא חובה — אבל הידור | פסק הלכה |
| סגולת זהירות בברכה | עשירות — מזונותיו לא יבטלו | ספר החינוך מצווה תל"ד |
| סוד האות פ' החסרה | הגנה ממלאך המוות | תשב"ץ קטן · רוקח |
מקורות והערות
- דברים ח', י' — "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ" — מקור מקראי לברכת המזון.
- ברכות מ"ח ע"ב — לימוד שמהתורה חייבים בברכת המזון רק על פת ופירות משבעת המינים.
- ספר החינוך — מיוחס לרבנו אהרן הלוי, הרא"ה הלוי מברצלונה, תלמיד הרשב"א. ראה גם בית יוסף או"ח סימן רכ"ה.
- הקדמת ספר החינוך — מובא סיפור הכתיבה לבנו, להוציא את המצוות מפרשיות התורה לפי סדר הפרשות.
- ספר החינוך מצווה תל"ד — מצוות ברכת המזון, סימנה "תודה לה'", מנויה בפרשת עקב.
- שולחן ערוך אורח חיים סימן ר"י — חיוב ברכה אחרונה על כל מיני מאכל ומשקה. הברכה האחרונה על שאר מאכלים היא מדרבנן.
- קל וחומר חז"ל — אם אחר האכילה מברכים, כל שכן לפני. ראה ברכות ל"ה ע"א.
- תהלים כ"ד, א' — "לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ" — מקור לטעם הברכה לפני האכילה כ"נטילת רשות". ראה גם ברכות ל"ה ע"א.
- השאלה ההלכתית — האם יש חובה לברך ברכת המזון מתוך הכתב (סידור) — שאלה מצויה בקרב המתפללים.
- פסק הלכה — אין חובה לברך מתוך הסידור; הברכה אפילו בעל פה מוציאה ידי חובה. ראה משנה ברורה סימן קפ"ה.
- ספר החינוך מצווה תל"ד — סגולת עשירות לזהיר בברכת המזון.
- ראה גם שולחן ערוך אורח חיים סימן קפ"ה ומפרשיו על מעלת ברכת המזון בכוונה ומתוך הסידור.
- ספר תשב"ץ קטן — לרבנו שמשון בר צדוק, תלמיד מהר"ם מרוטנבורג. סימן רי"ט (הציטוט המדויק יש לאמת במהדורה מודפסת).
- שמות מלאך המוות — מובא במקובלים שלמלאך המוות מספר שמות הנגמרים באות פ'. נמנעים מלהזכירו בשמו.
- ספר הרוקח — לרבנו אלעזר מגרמייזא, מובא בו אותו ענין של האות פ' החסרה בברכת המזון.
- תשב"ץ קטן — סגולת הגנה ממלאך המוות לזהיר בברכת המזון בכוונה.
הערה על אמינות המקורות: הציטוטים מס׳ 1, 5, 8 הם מקורות מקראיים מפורשים. הציטוטים מס׳ 3, 4, 11, 13, 15, 16 הם מקורות שנזכרו בשיעור — הלשון המדויקת יש לאמת במהדורה מודפסת של ספר החינוך, תשב"ץ קטן וספר הרוקח. הציטוטים מס׳ 2, 6, 7, 9, 10, 12, 14 הם הפניות סטנדרטיות לעיון נוסף.
להלכה למעשה
בכל שאלה מעשית — יש לפנות לרב מורה הוראה.
הצטרפות לקבוצת ההלכה היומית בוואטסאפ
chat.whatsapp.com/FA0B9GwqHh4CEAo5LUCzzF
להחזקת בית המדרש ולהפצת התורה
matara.pro/nedarimplus/online/?S=pVdy
תגובות
הוסף רשומת תגובה