סעודה בערב שבת והאם אומרים "על נהרות בבל" או "שיר המעלות"?
השאלה הכפולה
נשאלתי בשבוע שעבר: מה דינו של אדם שאוכל פת בערב שבת? האם הוא אומר בברכת המזון "שיר המעלות" או "על נהרות בבל"?
לפני שנענה תשובה לשאלה הזאת, נקדים את המבואר בסימן רמ"ט.
רקע — שולחן ערוך סימן רמ"ט
פסק מרן
שם כותב מרן השולחן ערוך בסעיף ב': שאסור לאדם לאכול סעודה בערב שבת.
הגדרת "סעודה שאינה רגיל בה"
ומה דברים אמורים? בסעודה שאינה רגיל בה בימות החול. סעודה שאינה רגיל בה בימות החול — אסור לאדם לאכול כל יום שישי.
סיפור הגמרא — מסכת גיטין ל"ח
הסיבה שגזרו את הגזרה הזאת היא כיוון שבגמרא, מסכת גיטין, דף ל"ח מסופר על משפחה שחלילה והשם ישמור נעקרה, היות והם עכבו סעודה בערב שבת, וכך לא היו מגיעים תאבים לסעודה שבליל שבת.
דוגמאות מעשיות — סעודה רגילה מול בית מלון
והדברים אמורים דווקא בסעודה שאינה רגיל בה בימות החול. כלומר, אדם בדרך כלל בימות החול אוכל סעודה: שלוש פרוסות לחם, ביצה קשה, סלט.
אבל אם אדם ביום שישי מחליט שהוא רוצה ללכת לבית מלון ושם הוא נוטל ידיים, קובע סעודה ואוכל בלינצ'ס וקובנה ועשר סוגי גבינה ובורקסים וסלטים מיוחדים — אז הדבר הזה אסור מעיקר הדין ואין לו היתר, כיוון שהוא קובע סעודה והוא לא רגיל בה בימות החול.
מה שמותר זה סעודה שהוא רגיל בה בימות החול — הוא יכול לאכול ביום שישי וכל יום שישי.
השעה העשירית — חצי שעה אחר מנחה קטנה
אלא שמצווה מן המובחר — כותב מרן השולחן ערוך — להימנע משעה עשירית, שזה חצי שעה לאחר מנחה קטנה, משהו כמו שעתיים לפני השקיעה.
שעתיים לפני השקיעה
מהזמן הזה מצווה להימנע מליטול ידיים ביום שישי, כיוון שגם אם תאכל, יש מצב גדול שאתה תיכנס שבע לשבת. לכן אמרו ששעתיים לפני כן כדאי להימנע ולא לאכול לחם.
יין ופירות
אבל פירות ומיני מזונות אפשר לאכול כל היום כולו. כמובן שיין גם לא טוב לשתות סמוך לשבת, כי היין משביע ואז תיכנס לשבת כשאתה שבע — ואנחנו רוצים שתיכנס כשאתה רעב ותיאב לסעודת שבת.
יוצאים מן הכלל — ברית מילה, חתונה, פדיון הבן
כשאדם הולך לברית מילה או לסעודת נישואין או לפדיון הבן באותו יום — מותר לו להשתתף בשמחה והוא יכול לאכול.
פסק האדמו"ר הזקן — דין עשרה
אבל האדמו"ר הזקן (בעל התניא) כותב שטוב שרק עשרה יטלו ידיים ולא כולם.
אם אדם הולך לבית מלון ורוצה לאכול מכל סוגי הגבינות, אז ההמלצה היא שלא יטול ידיים — אלא יטעם בלא קביעת סעודה, בלא ברכת המוציא על הפת.
התשובה לשאלה השנייה — כף החיים סימן רס"ז
נחזור על השאלה שנשאלנו מלכתחילה: מה דינו של אדם שאוכל לחם — עד כפי שביארנו שעתיים לפני השקיעה, שזה מותר מן הדין?
שיר המעלות אחר חצות
אז מרן ה"כף החיים" כותב בסימן רס"ז סעיף קטן ב': שאדם שאוכל סעודה ביום שישי לאחר חצות, אומר את ברכת המזון עם "שיר המעלות" ולא "על נהרות בבל".
הסיבה — קדושת שבת מחצות
היות ומחצות היום לא אומרים תחנון מעיקר קדושת שבת, לכן לא אומרים "על נהרות בבל" — אומרים "שיר המעלות" על אדם שאוכל לחם בסעודה שרגיל בה בימות החול לאחר חצות היום ביום שישי.
מסקנה הלכתית למעשה
כלל הזהב לערב שבת:
- סעודה רגילה — מותר. סעודה חדשה/חגיגית — אסור.
- משעה עשירית (כשעתיים לפני השקיעה) — אסור פת. מותר פירות ומזונות.
- ברית/חתונה/פדיון — מותר להשתתף, רק עשרה יטלו ידיים.
- אחר חצות יום שישי — בברכת המזון אומרים "שיר המעלות", לא "על נהרות בבל".
שנזכה בעזרת השם תמיד לחוש ולהרגיש את קדושת השבת ולקיים את המצוות בהידור ושמחה. אמן ואמן.
הלכות שבת, הלכות סעודה, ערב שבת, ברכת המזון, פסקי מרן, כף החיים
תגובות
הוסף רשומת תגובה