הרב מנחם מענדל חדאד | הלכה, שו"ת, חסידות

בס"ד ב"ה  |  יום א', ליל כ"ז טבת, ה'תשפ"א פתיחה "במקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד". משפט זה מובא בפשיטות בכמה מקומות בדא"ח. והוא דעת ר' אבהו בברכות (לד, ב) והביאו הרמב"ם בהל' תשובה פ"ז ה"ד. וידועה קושית המפרשים, שהרי מימרא זו במחלוקת שנויה בברכות שם, דא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן דצדיקים גמורים גדולים מבעלי תשובה ופליגא דר' אבוהו כו', ואדרבה, אין הלכה כתלמיד במקום הרב 1 . תירוץ הראגצובי אחד התירוצים הבולטים שנאמרו בזה, הוא בשם הראגצובי והובא בספר המועדים בהלכה להרש"י זוין: "מקור להכרעת הרמב"ם רואה הראגצובי מהלכה זו של המקדש את האשה על מנת שאני צדיק. אם נאמר שצדיק מעלתו גדולה יותר מבעל תשובה, למה איפוא תהא מקודשת, אפילו אם הרהר תשובה בלבו? הלא התנאי היה 'שאני צדיק' והוא אינו אלא בעל תשובה. סימן שעל כל פנים אין בעל התשובה פחות במדרגתו מהצדיק, וממילא, לפי הגמרא מוכרחים לומר שהוא גדול יותר הימנו". דחיית התירוץ בלקו"ש אך בלקו"...

בס"ד למה אומרים ברכת כהנים אחרי ברכות התורה? ברכות התורה הן מן הברכות החשובות שאדם מברך בכל בוקר. אחת השאלות המרכזיות שנידונה אצל הראשונים והאחרונים היא: האם ברכת התורה דומה ל ברכת המצוות ול ברכת הנהנין , שבהן נדרש לבצע את הפעולה מיד לאחר הברכה? ברכת התורה – ברכת המצוות או ברכת הנהנין? כאשר אדם מברך בורא פרי העץ ואוכל תפוח, הוא חייב לאכול מיד לאחר הברכה. אם שכח ועברה שעה ממושכת – יצטרך לברך שנית. כך גם בשאר ברכות הנהנין וברכות המצוות: הברכה צריכה להיות סמוכה לפעולה. השאלה היא: כך גם ברכות התורה ? כאשר אדם מברך בבוקר "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר בחר בנו... ונתן לנו את תורתו, ברוך אתה ה' נותן התורה" – האם חייב ללמוד תורה מיד לאחר מכן, או שמספיק שילמד בהמשך התפילה או במהלך היום? הלכה למעשה: מה נוהגים? למעשה, מחמירים ונוהגים ללמוד תורה מיד לאחר ברכות התורה , ולא להמתין ללימוד שיבוא מאוחר יותר. הפוסקים בסימן מ"ז בשולחן ערוך (בעל "בור חיים") מביאים שנהגו לומר מיד לאחר הברכה את פסוקי ברכת כהנים – הפ...

בס"ד פיקוח נפש בשבת – האם מחללים שבת על אדם שיחיה רק כמה שעות? זו שאלה הלכתית עמוקה הנוגעת לעקרון פיקוח נפש דוחה שבת , כפי שנפסק ב שולחן ערוך סימן שכ"ט. נלמד מה אומרים הפרי מגדים וה כף החיים על חילול שבת להצלת חיים – אפילו לשעות בודדות. פיקוח נפש דוחה שבת – הכלל הבסיסי מבואר בסימן שכ"ט בשולחן ערוך: פיקוח נפש דוחה שבת . יתרה מכך – ככל שעושים את פעולת ההצלה בזריזות רבה יותר, כן הדבר משובח. האם מחללים שבת גם עבור מי שיחיה רק כמה שעות? שאלה עקרונית ומעשית: אדם שנודע שנותרו לו רק מספר שעות לחיות – האם מחללים עליו שבת, או שאומרים "ממילא הוא הולך למות" ואין טעם לחלל שבת? כותב השולחן ערוך שם במפורש: מחללים שבת גם עבור אדם שיחיה רק כמה שעות , שנאמר: "וחי בהם" – ודרשו חז"ל: "ולא שימות בהם". כלומר, התורה רוצה שיהודי יחיה ויגדיל תורה – גם אם מדובר בכמה שעות בלבד. מכאן אנו לומדים עד כמה יש ערך עצום לכל שעה בחייו של יהודי – כל שעה היא עולם מלא. מה דין מחויב מיתה שנפל עליו גל אבנים בשבת? מקרה קיצוני שמביא הפרי מגדים בסוף ה...

בס"ד יולדת בשבת – האם מותר לקחתה לבית חולים רחוק? זו אחת השאלות המעשיות הנפוצות ביותר בנושא הלכות לידה בשבת . ידוע שיולדת נחשבת פיקוח נפש ומחללים עליה שבת, אך מה הדין לגבי בחירת בית חולים ? מה עושים עם הילדים? ומה ההכנה הנכונה מ ערב שבת ? על כל אלו ועוד – בשיעור זה. יולדת בשבת – חולה שיש בה סכנה כפי שנפסק להלכה, יולדת נחשבת כחולה שיש בה סכנה , ומחללים עליה את השבת. עם זאת, חשוב מאוד לדעת: אדם צריך להתכונן לכך מראש , ולא להמתין לרגע הלידה כדי לשאול שאלות. כותב אדמו"ר הזקן : כאשר האישה מגיעה לחודש התשיעי, ראוי שבעלה ידאג ויכין הכל מערב שבת, כדי שלא יצטרכו לחלל שבת. מקור הדברים ב ספר חסידים , והובאו גם בפוסקים. לאיזה בית חולים מותר לנסוע בשבת? שאלה מעשית נפוצה: האשה גרה בבית שמש ורוצה ללדת בשערי צדק – האם מותר? האשה גרה בצפת ורוצה ללכת לבית חולים פוריה ולא לבית חולים זיב – מה הדין? כותבים הפוסקים: אם הצוות הרפואי טוב יותר במקום רחוק יותר, ואם האשה תרגיש בטוחה ורגועה יותר כשתדע שהיא יולדת שם – יש על מה להקל ולנסוע לבית החולים הרחוק יותר, גם בשבת. רגיעת האישה ותח...

בס"ד כדור שינה בשבת – האם מותר לקחת? שאלה זו נוגעת לכלל הידוע של איסור נטילת תרופות בשבת בשל גזרת שחיקת סממנים. אך האם כדורי שינה נכנסים תחת איסור זה? בשיעור זה נברר את הלכות רפואה בשבת ונפסוק הלכה למעשה. דיני רפואה בשבת – הכלל הבסיסי מבואר בסימן שכ"ח בשולחן ערוך: אדם שיש לו מיחוש בעלמא – כלומר, אי-נוחות קלה שאינה פוגעת בתפקודו – אסור לו לקחת תרופה בשבת , משום גזרת שחיקת סממנים. חז"ל חששו שמא יבוא לשחוק צמחי מרפא ולהכין תרופות בשבת, ויעבור על מלאכת "טוחן". לפיכך, אדם שיש לו כאב ראש קל, נזלת או כאבי אוזניים קלים – אך הוא מסתדר ומתפקד – לא יקח תרופה בשבת. מה הדין לגבי כדור שינה בשבת? שאלה מעשית שנדונה בפוסקים: אדם שלא הצליח להירדם בשבת – בשל רעש, ילדים, מחשבות מטרידות, או כל גורם אחר – האם מותר לו לקחת כדור שינה? כותב הרב חיים נאה זצ"ל בספרו קצות השולחן (חלק ז', עמ' קג'): הגזרה של "שחיקת סממנים" נאמרה דווקא על חולי מסוים – כלומר, כאשר אדם סובל ממחלה ממשית שממנה הוא נזקק לרפואה. במקרה זה גזרו חז"ל שלא לקחת תר...

בס"ד כרפס בליל הסדר הוא אחד מסימני ליל הסדר המוכרים, אך רבים תוהים: האם אפשר לאכול בננה כרפס? ומדוע בכלל נוטלים ידיים לפני כרפס – מה שנקרא אורחץ ? במאמר זה נסביר את ההלכות הנוגעות לכרפס בפסח, נטילת ידיים לפניו, ומה מותר ואסור לקחת ככרפס בהגדה של פסח. נטילת ידיים לפני הכרפס – למה עושים את זה? בשלב האורחץ שבסדר פסח, לאחר הקידוש, נוטלים ידיים ללא ברכה . הסיבה לכך מבוארת בסימן קנ"ח בשולחן ערוך: כל מאכל שמטובל באחד משבעת המשקים – שראשי התיבות שלהם הם יד שחת דם (יין, דבש, שמן, חלב, טל, דם, מים) – טעון נטילת ידיים מחשש טומאה. יש מחלוקת ראשונים האם תקנה זו נוהגת בזמן הזה, אך העיקר להלכה הוא שהתקנה עדיין קיימת. עם זאת, מכיוון שכולנו טמאי מת בעקבות חורבן בית המקדש, אין מברכים על הנטילה – אך כן מקיימים אותה כמנהג. מה זה כרפס ומה המשמעות שלו? הכרפס הוא ירק שנאכל בתחילת הסדר, לפני הסעודה. האותיות כרפס מרמזות לאותיות ס' פרך – רמז לשישים ריבוא (600,000) בני ישראל שסבלו מעבודת פרך במצרים. מטרת אכילת הכרפס היא לעורר את הילדים לשאול : בדרך כלל אוכלים ירק בתוך הסעודה, ו...

בס"ד בפרשת קדושים נצטווינו: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ" (ויקרא יט, ג). מצוות יראת אב ואם כוללת, בין היתר, את האיסור לקרוא להורים בשמם הפרטי. להלן נעסוק בשאלה מדוע כתב הטור "אדוני אבי הרא"ש", ובשאלה המעשית: כיצד ינהג מי שאביו נקרא בשם 'אַבָּא'. הפסוק ומשמעותו בפרשת קדושים כתוב: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ אֲנִי ה'" (ויקרא יט, ג). הכתוב הקדים את האם לאב, מפני שהיראה מן האב קלה יותר ופשוטה יותר מטבעה, ולכן הדגישה התורה בראש הפסוק את האם. דין קריאה לאב בשמו ב יורה דעה (סימן ר"מ) מבוארים כל דיני כיבוד אב ואם ויראתם בהרחבה. אחד מפרטי מצוות היראה הוא: אסור לקרוא לאביו בשמו הפרטי – אפילו שלא בפניו. זהו ביטוי של יראה כלפי ההורה. ספר ערוך השולחן מביא בהקשר זה תובנה מעניינת: אנו רואים בכל בית מדרש שהטור כותב שוב ושוב: "וְכֵן נָהַג אֲדוֹנִי אָבִי הָרֹאשׁ " ו"וְכֵן נָהַג אֲדוֹנִי אָבִי הָרֹאשׁ ". ומקשה ערוך השולחן: "הרי הטור הוא רבי יעקב בן אשר, ואביו...

בס"ד לקראת חג השבועות – חג מתן תורה – נהוג לשקוד על לימוד התורה בליל החג ולהישאר ערים עד עלות השחר, ולאחר מכן לטבול במקווה כפי שמעריך הארי הקדוש. להלן משל יפה מפי המגיד מדובנא, שבו הסביר לגאון מווילנא את מעלת לימוד הגמרא לעומת אמירת התיקון – ולמסקנה ההלכתית-מנהגית הנובעת ממנו. המנהג ועיקרו אנו מתקרבים לחג מתן תורה, חג השבועות. מנהג ישראל קדמון הוא, כפי שדיברנו בימים האחרונים, לאמור תיקון ליל שבועות בליל החג ולהישאר ערים עד עלות השחר – ואז לטבול במקווה כפי שמורה הארי הקדוש בתיקון זה. הסיפור – הגאון מווילנא והמגיד מדובנא היום אני רוצה לספר לכם סיפור מיוחד המסופר על הגאון מווילנא ותלמידו המגיד מדובנא . המגיד מדובנא ראה את הגאון בליל חג השבועות קורא את התיקון. המגיד עצמו ישב ולמד גמרא. שאל אותו הגאון: "מדוע אתה יושב ולומד גמרא? אינך לומד כמוני את התיקון?" אמר לו המגיד: "אמשול לך משל. למה הדבר דומה?" המשל – החתן והחנות היה חתן צעיר שהגיע לחמיו לאחר חתונתו. אמר לו החמיו: "מדוע אינך עוסק בסחורה? אתה נשוי כבר – לך, התעסק, מכור דברים....

בס"ד אנו מתקרבים לחג השבועות – חג מתן תורה. מנהג עתיק ורם-מעלה הוא לשקוד על לימוד התורה כל ליל החג, על פי הסדר שתיקן רבינו האר"י הקדוש ושנתפרסם בספר השל"ה הקדוש. להלן נסקור את מעלת המנהג ונביא את המעשה הנורא שאירע למרן הבית יוסף ורבי שלמה הלוי אלקבץ. ספר השל"ה הקדוש ומסכת שבועות רבינו ישעיה הלוי הורוביץ (השל"ה הקדוש) חיבר בספרו הנודע עשרה מסכתות, ובהן מסכת שבת, מסכת חולין ומסכת שבועות. בכל מסכת הוא מביא את עיוני המסכת על פי הנגלה ועל פי הנסתר . במסכת שבועות, בפתח דבריו, הוא מדגיש עד כמה חשוב וקדוש להישאר עֵרים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה כל הלילה . אין הכוונה ללימוד סתמי בלבד, אלא ל תיקון מיוחד שסידרו הראשונים, הבנוי מחמשת חומשי התורה, מן הנביאים, מן הכתובים, מן המשניות וממגילת האזהרות לרבי שלמה אבן גבירול. תיקון זה נועד להכין את הנשמה לקבלת התורה מחדש בכל שנה, כשם שישראל התקדשו לפני מתן תורה בסיני. המעשה הנורא – מרן הבית יוסף ורבי שלמה אלקבץ השל"ה מביא סיפור מעשה נורא ונפלא אשר אירע ל מרן רבי יוסף קארו (בעל ה בית יוסף והשולחן ערוך) ו...

בס"ד ב"ה | כ"ב תמוז, תשפ"ג – שנת הקהל שאלה בנוגע לשאלתכם: הרבי הורה ופירסם לעסוק בלימוד בית הבחירה בכלל, ובפרט בימי בין המצרים שאז רגש החורבן גובר, ולכן יש להוסיף בבנינו – ע"י הלימוד בהלכות המקדש. הוראת הרבי – לימוד הלכות בית הבחירה וקיים בעצמו – הרבי. הוראה זו, והיה מוסר שיחות ומבאר את הלכות הרמב"ם ומסכת תמיד ומדות וכו' בעומק נפלא. וב"ה איגדו שיחותיו לספר הנקרא בשם: "חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה" . ולהעיר שבלקו"ש חלק י"ח (עמ' 411 ואילך) מחדש ומוכיח ע"פ דין, שכאשר אדם לומד ועוסק בהלכות בניין המקדש, אזי אינו רק שע"י זה עושה זכר למקדש או ממהר ומזרז בנייתו. לימוד כבנייה ממש – חידוש הרבי אלא שבעצם הלימוד, הרי הוא בונה את בית המקדש. וכמודגש בלשון הפסיקתא, ויק"ר, ויל"ש: "הואיל ואתם מתעסקים בו כאילו אתם בונים אותו (בו)." ובמנחות (קי,א): "אלו ת"ח העוסקין בהלכות עבודה מעלה עליהם הכתוב כאלו נבנה מקדש בימיהם". אלא, שמכיוון שהתוצאות הגשמיות מזה שעוסקין מתג...